תאונות עבודה בענף הבניין

ענף הבניין נחשב לאחד מענפי התעסוקה המסוכנים ביותר. אחוז ניכר מתאונות העבודה הקטלניות קורה במהלך עבודות בניין.

בשנת 2011 היוו ההרוגים מתאונות בענף הבניין 59% מכלל ההרוגים בתאונות עבודה בישראל. הסיבות לכך נובעות משילוב של סיכון הכרוך בעבודה עצמה, רשלנות בשמירה על כללי בטיחות העובדים והיותם של חלק מהעובדים עובדים זרים אשר מתקשים בהבנת השפה העברית. עקב העלייה במספר ההרוגים בתאונות בניין כינסה הכנסת ועדת בדיקה לנושא בתחילת שנת 2012 .

הגורמים לריבוי וחומרת תאונות עבודה בענף הבניין

ריבוי תאונות העבודה בענף הבניין נובע משילוב של כמה גורמים:

סיכון הגלום בעבודה עצמה

עבודות בניין מתבצעות באתרי בניה. אתרי הבניה הם אתרים ארעיים. העובדים נדרשים לטפס לגבהים ללא אמצעי משען או מגן, כמו למשל עבודה על פיגומים.

בנוסף, לעתים עומדים העובדים על חלקי מבנה שעדיין אינם יציבים ובעלי סיכון להתפרקות ונפילה. באתר בניה ישנו גם ציוד כבד כגון מנופים, המורם לגבהים ועלול לסכן את העובדים במקום. עיקר התאונות בענף זה נובעות מנפילות לגובה ופגיעה מן הציוד הכבד בו נעשה שימוש במהלך העבודה.

אי הקפדה על נהלי הבטיחות

מבדיקות שערכו כותבי הדו"ח שנכתב עבור הכנסת בנושא בשנת 2011 עולה, כי באתרי בניה רבים לא מקפידים על הוראות הבטיחות.

בחלק ניכר מאתרי הבניה העובדים אינם מקבלים ציוד מגן כנדרש בחוק. לעתים הציוד שמקבלים העובדים הוא חסר או פגום.

הציוד בו נעשה שימוש בחלק מאתרי הבניה הוא מיושן ומשומש ומועד יותר לתאונות. למשל: שימוש בפיגומים ישנים ובלויים. החוק קובע כי על מנהל העבודה לתת הדרכה לעובדים בנושא הבטיחות בעבודה, אך לא בכל אתרי הבניה נוהל זה מבוצע.

זמניות של עובדים

חלק ניכר מן העובדים באתרי הבניה הם אנשי מקצוע מתחום ספציפי המגיעים לעשות את עבודתם הנקודתית, ועם סיומה עוברים לאתר בניה אחר. עובדים אלה אינם מכירים היטב את אתר הבניה על המוקדים המסוכנים שבו. בהיעדר הדרכה והכוונה מתאימות, עובדים אלה עלולים להיקלע לתאונה עקב חוסר הכרות עם האתר.

עובדים זרים

אחוז ניכר מעובדי הענף הינם עובדים זרים אשר לעתים אינם מבינים את שפתו של מנהל העבודה, או שאינם עובדים מקצועיים בתחום ולכן בעלי סיכון גבוה יותר להיפגע בתאונה עקב חוסר ניסיון וידע.

מה הן זכויותיהם של עובדי בניין ובני משפחותיהם שנפגעו בתאונת עבודה?

עובד בניין שנפגע, או חלילה נהרג, בתאונת עבודה, דינו ככל עובד מתחום אחר במשק אשר נפגע בתאונת עבודה. בפני עובד שכושר עבודתו נפגע עקב תאונת עבודה בבניין עומדים שני ערוצי פיצוי:

1 . פיצוי מטעם ביטוח לאומי: החוק מכיר בנפגעי עבודה ובחובתו לפצותם במקרה של אובדן כושר עבודה. עובד שנפגע זכאי לתשלום דמי פגיעה מטעם ביטוח לאומי לתקופה של שלושה חודשים. (90 יום ).כמו כן הוא זכאי למימון מלא של כל הטיפולים הרפואיים, מכשירים שעליו לרכוש לשם טיפול והקלה וכדומה.

במידה ולאחר 90 ימים אין העובד יכול לחזור לעבודה, ורופא קובע כי כושר עבודתו נפגע לצמיתות, הוא זכאי להגיש תביעה לקצבת נכות. קצבת נכות לנפגעי עבודה מחושבת בהתאם לאחוזי הנכות ובהתאם לשכר שהרוויח הנפגע בשלושת החודשים שקדמו לתאונה.

משפחתו של עובד אשר נהרג בתאונת עבודה זכאית לקצבת תלויים.

2 . תביעת המעביד: במקרה בו התאונה נגרמה עקב רשלנות של המעביד וחוסר הקפדה על נהלי הבטיחות, זכאי העובד (או משפחתו במקרה של מות העובד) לתבוע את המעביד לפיצוי כספי.

עבודת בניין הינה עבודה בעלת סיכון ואחוז תאונות העבודה בה גבוה. נפגעי עבודה בבניין הם בעלי זכויות ככל נפגע עבודה מכל תחום תעסוקתי אחר.