המוסד לביטוח לאומי מעניק קצבת נכות מעבודה לאנשים אשר הוכרו על ידיו כ"נכים מעבודה", כלומר- אנשים שעקב פגיעה מעבודה (מחלת מקצוע או תאונת עבודה) איבדו את כושר עבודתם והשתכרותם, והם לא מסוגלים לשוב ולעבוד בעבודתם הקודמת או בכל עבודה מתאימה אחרת (מבחינת מין, גיל, הכשרה מקצועית ורקע מקצועי).
עובדים אשר נפגעו מעבודה, יגישו את תביעתם לקצבת נכות מעבודה רק אחרי שכבר הגישו תביעה ל"דמי פגיעה" וקיבלו את התשלומים, כך שהם מוכרים כ"נפגעי עבודה".
מי זכאי לקצבת נכות מעבודה?
עובדים שכירים אשר עבדו בכל סוגי העבודות למיניהם, לפני הפגיעה, פרט לאנשים עובדי שירות הביטחון, שוטרים או סוהרים; עובדים עצמאיים אשר עסקו בכל תחום שהוא, ובלבד שביטחו את עצמם במוסד לביטוח לאומי; אנשים שלומדים במסגרות של "שיקום מקצועי" או "הכשרה מקצועית", ובתנאי שהן מוכרות ומאושרות על ידי המוסד לביטוח לאומי.
אנשים שעברו מבחנים בהתאם ל"חוק שירות התעסוקה" או ל"חוק החניכות", כאשר הפגיעה עצמה אירעה בשעות התנהלות המבחן בלבד; אנשים שהתאמנו על פי הנחיות "חוק שירות התעסוקה" בשעת חירום, אסירים, עצירים או נערים חוסים אשר מתגוררים במעון בהתאם ל"חוק בנוער", כאשר הם עובדים בעבודות שלא נכללות במסגרת מקום מגוריהם באותה תקופה; אנשים אשר משתכרים בסכומים אותם קבע "חוק הכנסת".
קצבת נכות מעבודה – מה היא מקנה?
דרגת הנכות הרפואית של העובד בעקבות הפגיעה, אותה קבע ביטוח לאומי, והשכר שהוא קיבל בשלושת החודשים לפני הפגיעה, הם הקריטריונים הקובעים את גובה קצבת הנכות מעבודה. מי שיש לו 100% דרגת נכות, יקבל קצבת נכות מעבודה בשיעור של 75% משכרו, אותו קיבל לפני שנפגע. קצבה זו היא בעלת תקרה של 25,597 שקלים.
מי שזכאי לקבלת קצבת נכות מעבודה שכזו, זכאי לתבוע בנוסף, מביטוח לאומי, גם השלמת הכנסה, במידה והכנסותיו או ההכנסות של בן/בת הזוג נמוכות מן הממוצע במשק. מי שמקבל קצבת נכות מעבודה רשאי להמשיך ולעבוד בעבודה אחרת, ולהשתכר ממנה.
הזכויות המגיעות למקבלי קצבת נכות מעבודה
טיפולים רפואיים
אנשים אשר מוכרים על ידי ביטוח לאומי כ"נפגעי עבודה" ומקבלים תשלומי קצבת נכות מעבודה, זכאים לקבל טיפולים רפואיים ללא כל עלות, הכוללים אשפוז רגיל, בדיקות רפואיות מסוגים שונים, אשפוז סיעודי, ניתוחים, תרופות, צילומים, קניית מכשירי עזר ועוד.
כמו כן, הם זכאים גם לתקופת החלמה ושיקום רפואי, בכל זמן שבו עליהם להיות במסגרת טיפולית בעקבות הפגיעה. סוג הטיפולים והיקפם נקבעים על ידי הרופאים המטפלים בקופות החולים.
שיקום מקצועי
אנשים המוכרים על ידי ביטוח לאומי כ"נפגעי עבודה" ומקבלים תשלומי קצבת נכות מעבודה, זכאים להיכלל במסגרת "שיקום מקצועי", בה הם מקבלים כלים לצורך השתלבות במשק העבודה. בנוסף, הם יכולים לרכוש מקצוע מתאים ליכולותיהם, ולבסוף הם יכולים להיעזר בבעלי מקצוע לצורך מציאת עבודה.
במסגרת ה"שיקום המקצועי" עובדים אנשים מתחום העבודה הסוציאלית ומתחום השיקום, והם מאבחנים את המשתקמים, נותנים להם ייעוץ שיקומי ותעסוקתי, ולבסוף מלווים אותם מחוץ למסגרת השיקום, עד אשר ימצאו מקום עבודה.
פטירה מפגיעה מעבודה
אנשים שהוכרו על ידי ביטוח לאומי כ"נפגעי עבודה" וקיבלו קצבת נכות מעבודה, ולאחר מכן נפטרו בעקבות הפגיעה מעבודה, מזכים את בני משפחותיהם ב"גמלת תלויים", כאשר היא יכולה להיות מענק חד פעמי או קצבה קבועה אחת לחודש.
בדרך כלל, האנשים שזכאים לקבל "גמלת תלויים" הם האלמן/אלמנה של העובד וילדיו. ישנן פעמים שגם הורי הנפטר, האחים, הסבא והסבתא יהיו זכאים, במידה והנפטר פרנס אותם קודם לכן.
למידע נוסף בנושא: זכויות נפגעי עבודה
מאמר גמלת נכות זמנית מעבודה, היא גמלה המשולמת למי שהוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, כנפגע מתאונת עבודה ונותרה לו נכות זמנית עקב פגיעה זו. כלומר, המוסד לביטוח לאומי סבור כי מדובר במצב חולף ולא בפגיעה קבועה.
במצב זה, מקבל המבוטח קצבה חודשית זמנית, או מענק חד פעמי ובאפשרותו לבקש בחינה מחדש של מצבו לאחר תקופה מסוימת. קבלת גמלת נכות זמנית מעבודה, דורשת מן המבוטח להגיש תביעה אל סניף המוסד לביטוח לאומי, אליו הוא שייך.
מהי תאונת עבודה?
המוסד לביטוח לאומי, מגדיר בצורה ברורה וחד משמעית מהי פגיעה מעבודה, אשר יכולה לזכות בגמלת נכות מעבודה, כאשר בין היתר, קובעות תקנות המוסד לביטוח לאומי כי תאונת עבודה תהיה אחד מאלו:
תאונה אשר התרחשה במקום העבודה, לרבות במקום בו שוהים העובדים בהפסקה – הפגיעה יכולה להתרחש עקב העבודה, אך לא בהכרח ובלבד כי לנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
התאונה התרחשה בדרך מביתו של הנפגע, אל מקום העבודה או להפך – ובתנאי כי הנפגע לא סטה סטייה של ממש מדרכו הרגילה, אלא אם עשה כן לשם מילוי חובתו כלפי המעסיק.
זימון לוועדה רפואית
מבוטח אשר הגיש תביעה לגמלת נכות זמנית מעבודה, יקבל זימון להופיע בפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. בוועדה יושבים רופא ומזכיר אשר רושם פרוטוקול של הוועדה, על מנת לשמור על זכויות המבוטח. במסגרת הוועדה הרפואית, בוחן הרופא את המסמכים אשר הגיש המבוטח עם התביעה, שואל את המבוטח שאלות שונות לגבי פגיעתו וכן עורך במרבית המקרים, גם בדיקה גופנית על מנת לבחון את מצבו הפיזי של המבוטח באותה העת.
המבוטח רשאי להגיש עם התביעה, או ביום הוועדה, מסמך נוסף המפרט את מגבלותיו הרפואיות, כאשר רבים מן המבוטחים עושים כן על מנת שיוכלו להסביר ביתר קלות את מצבם, בפני רופא הוועדה.
על פי הנתונים הנזכרים מעלה, תקבע הוועדה הרפואית, האם נותרה למבוטח נכות כתוצאה מפגיעתו בעבודה, האם מדובר בנכות זמנית או צמיתה ואם כן, באיזו דרגה. על פי דרגת הנכות, ייקבע האם המבוטח יקבל מן המוסד לביטוח לאומי, גמלה חודשית, או מענק כספי חד פעמי.
הגשת ערר על החלטת הוועדה הרפואית
המבוטח רשאי להגיש ערר על החלטות הוועדה הרפואית והערר יוגש אל הוועדה הרפואית לעררים. הערר חייב להיות מוגש בכתב ועליו להיות מנומק היטב. כמו כן, יש להגישו ככלל, בתוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית בתביעה.
הוועדה הרפואית לעררים, הכוללת בדרך כלל 3 רופאים, רשאית להשאיר את החלטת הוועדה הרפואית הראשונה על כנה, לשנותה או לבטלה. החלטתה היא סופית ולא ניתן לערער עליה, אלא בשאלה משפטית בלבד (זאת בשונה משאלה עובדתית) בפני בית הדין האזורי לעבודה.
היה והמבוטח לא היה מיוצג על ידי עורך דין בעת הגשת התביעה, מומלץ בשלב זה לפנות אל עורך דין מומחה, אשר יחווה דעתו בדבר סיכויי קבלת הערר ואם סבר כי יש מקום להגשת ערר, ינסחו באופן מקצועי וממוקד וייצג את המבוטח בפני הוועדה.
