פגיעות קטנות וחוזרות בעבודה: תאונת עבודה

לשיחת ייעוץ חינם השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

תוכן עיניינים:

קשה עד מאוד להוכיח שפעולות יומיומיות שנעשו במהלך העבודה גרמו בסופו של דבר לפגיעה חמורה שתחשב כתאונת עבודה. ברוב המקרים המוסד לביטוח לאומי יסרב להכיר במצבים כגון אלה והתובע לא יוכר כנפגע בתאונת עבודה ועקב כך לא יהיה זכאי לתשלום קצבת נכות.

יש מקרים בודדים שבהם הסירוב של הביטוח הלאומי לא היווה סוף פסוק ולאחר שהוגש ערעור לבית הדין לעבודה, הוחלט שאכן מדובר בתאונת עבודה שנגרמה כתוצאה משחיקה מתמשכת. במקרים אלו, חייב בית הדין את הביטוח הלאומי בתשלום תגמולים למבוטח.

באחרונה החלה המודעות לעניין לצבור תאוצה ואף ניתנה לה הגדרה: מיקרוטראומה. כלומר פגיעות זעירות מצטברות. עקב השינויים שהתחוללו בנושא החלה מגמה הולכת וגדלה לבדיקת תביעות העוסקות בהכרה בתאונת עבודה גם במקרים שאינם עומדים בקריטריונים הקלאסיים של ההגדרה מהי תאונת עבודה.

כל פגיעה, נכות או מחלה שאינה עומדת בהגדרות המקובלות נבדקת לפי תורת המיקרוטראומה. במקרים כאלה על  התובע להוכיח שהיא נגרמה כתוצאה ישירה מעבודתו או לפחות שיש לה קשר הדוק אליה.

תנועות מונוטוניות חוזרות ונשנות בעבודה

פועלי ייצור, מכונאים, גננות, סבלים, עובדי תעשייה ועוד רבים מהעובדים מבצעים את אותן התנועות מיליוני פעמים במשך שנות עבודתם. במקרים מסוימים, החזרה על התנועות והפעולות גורמת, לאורך השנים לפגיעות זעירות בחלקים מסוימים בגוף.

למשל, גננת בפעוטון הנאלצת להרים את הילדים בזרועותיה מאות פעמים במשך היום ובנוסף להתכופף ולאסוף את הצעצועים הפזורים בגן, עלולה לגרום נזק לגבה. כל התכופפות וזקיפה יוצרים לחץ על הגב ופוגעים בו באורח בלתי ניכר. עם השנים, הנזקים הקטנים הללו מצטברים ובגינם יכולה להיגרם פגיעה חמורה ואף נכות.

דוגמה נוספת: נהג משאית המפעיל את המצמד (קלאץ') מאות פעמים ביום, יוצר לחץ על גבו התחתון וגורם לשחיקת הסחוס בברך. כעבור שנים השחיקה הזאת עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך בגופו ובמקרים קיצוניים אף לנכות. גם מורים הנאלצים להגביה את קולם פעמים רבות במהלך יום הלימודים עלולים לסבול, לאחר שנים, מפגיעה במיתרי הקול. אנשים שנחשפו לשמש במשך תקופות ארוכות נמצאים ברמת סיכון ללקות בסרטן העור או מחלות אחרות.

בכל המקרים הללו וגם באחרים השייכים לקטגוריה של מיקרוטראומה, על התובע חלה חובת ההוכחה, שאינה קלה, ולפיה מקור פגיעתו הוא תוצאה של נזקים קטנים ומתמשכים שנגרמו לו במהלך שנות עבודתו. חשוב לציין שמקרים אלו אינם תוצאה של מחלת מקצוע שהגדרתה מעוגנת בחוק.

פרטים קטנים

נפגעי מיקרוטראומה נמצאים בקטגוריה ספציפית מאוד. למשל, אם מהות עבודתם מחייבת ביצוע אותן פעולות או עשייתן בתנוחה אחידה, הם לא יוכלו להיכלל בקטגוריה הזאת. לדוגמה, אדם שעבד כסבל, לא יוכל לטעון שעקב סחיבת משאות כבדים במשך שנות עבודתו, הוא נפגע בגבו ועקב כך לדרוש להכירו כנפגע בתאונת עבודה שנגרמה כתוצאה מנזקים מתמשכים בגבו.

גם עובדים במקצועות אחרים שביצעו, במשך השנים פעולות שונות במהלך עבודתם, אינם נכללים בקבוצת נפגעי המיקרוטראומה. מכלול הפעולות שהתבצעו במהלך העבודה אינן מספיקות לכך. הם יתקשו להוכיח שפעולה מסוימת שחזרה על עצמה אלפי פעמים היא שגרמה לנזק ספציפי במקום מסוים בגוף.

במקרים כגון אלה וכן בדומים להם, כמו בעיות שמיעה עקב חשיפה לרעש במקום העבודה, על הנפגעים להגיש תביעה על פי הפרמטרים המקובלים של תאונת עבודה או מחלת מקצוע. שתי הנישות הללו אמנם נראות דומות, אך קיים שוני במהותן.

לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

טלי גולן עם ניסיון עשיר בתחום תאונות העבודה, תאונות גוף, מימושי ביטוח, התנהלות מול גורמים גדולים וליווי אישי. מייסדת המרכז לתאונות עבודה, מרצה בכנסים, מנהלת השתלמויות ומלווה פורומים מקצועיים.

התקשרו עכשיו
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן