נפגע במהלך עבודה מוגדר כעובד שכיר או עצמאי שנפגע בגופו בעבודה מתאונה, או מביצוע פעולות חוזרות, או בשל מחלה שהחמירה בגלל תנאי העבודה. לפי חוק ביטוח לאומי, "פגיעה במהלך העבודה" היא גם פגיעה שארעה בדרך לעבודה, או בחזרה ממנה. רבות מהפגיעות במהלך העבודה הן פגיעות ראש, שנגרמות בשל רשלנות המעביד ולעיתים גם בגלל רשלנות תורמת מצד העובד.
פגיעת ראש
פגיעת ראש היא סוג של טראומה שנגרמת כתוצאה מחבלה, וגורמת ברוב המקרים לזעזוע מוח. כתוצאה מפגיעת הגולגולת רקמת המוח עלולה להינזק, דבר שעלול להביא לחוסר הכרה, בצקת, פגיעה בכלי דם ודימומים, שיכחה, זיהומים, עליה בלחץ תוך גולגלתי, שברים, טשטוש ראיה, וכולי. מאפיינים חבלת ראש לפי המצב ההכרתי של הנפגע ובאמצעות בדיקות דימות.
הגורמים אותם יכול הנפגע לתבוע
המעביד
במקרה של פגיעת ראש במהלך העבודה, ניתן להגיש נגד המעביד ונגד חברת הביטוח שלו, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. במקרה זה יש להוכיח את אחריותו של המעביד לתאונה בשל רשלנות והפרת חובותיו על פי החוק בכל הקשור לאמצעי מיגון לעובדיו כמו לבוש מתאים, קסדות ראש, משקפות, קשירות וקיבועים, נעליים מתאימות, וכולי. גובה הפיצויים יקבע על פי גובה הנכות.
גורם אחראי – במקרים בהם הפגיעה ארעה מגורם מפגע שלא שייך למעביד, למשל רשות מקומית.
חברת כוח אדם – עובד של חברת כ"א שנפגע בעבודה, יכול להגיש את התביעה בנוסף גם נגד חברת כ"א.
המוסד לביטוח לאומי – הנפגע יכול להגיש בנוסף תביעה לפגיעה בעבודה למוסד לביטוח לאומי, לקבלת מענק או קצבה לפי גובה הנכות, שתקבע לו במסגרת וועדה רפואית. אם הפגיעה מתרחשת בדרך לעבודה, תוגש תביעה גם נגד ביטוח החובה של הרכב.
יש ליידע את המעביד לגבי התאונה, ולבקש טופס הפניה לטיפול רפואי, לאסוף את פרטי עדי הראיה, ולשמור מסמכים רפואיים וקבלות על הוצאות וטיפולים. בעת קבלת טפול רפואי או שיקום, חשוב לדווח שהפגיעה נגרמה במהלך העבודה. צריך להגיש את כל המסמכים לביטוח לאומי בהקדם. הביטוח הלאומי ייזמן את הנפגע לוועדה רפואית וזו תקבע את אחוזי הנכות שלו.
פיצויים מהביטוח הלאומי
עם הגשת התביעה יקבל הנפגע בתחילה דמי פגיעה ל- 3 חודשים לפי אישורי המחלה. לאחר מכן עליו להגיש תביעה לקבלת אחוזי נכות וקצבת נכות, או מענק חד פעמי. אחוזי נכות של 10%-19% מקנים לנפגע מענק חד פעמי, ומעל 20% אחוזי נכות – תינתן קצבה חודשית.
מידע מורחב יותר על זכויות נפגעי עבודה תוכלו לקרוא כאן
מה צריך התובע להוכיח?
אין אחריות אוטומטית של המעביד (הנתבע). על התובע להוכיח שהפגיעה נגרמה בשל רשלנות מצד הנתבע או הפרת חובה חקוקה. על התובע להביא חוות דעת מומחה התומכת בטענותיו לרשלנות הנתבע, וחוות דעת רפואית בעניין הנזק הרפואי והנכות שנגרמה לו.
עם זאת, בתי המשפט פסקו לא אחת, שגם התובע עלול לשאת באחריות לפגיעתו, ושכן גרם לתאונה ברשלנותו וחוסר זהירותו. רצוי וחשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום לאחר הפגיעה, שכן טעות אסטרטגית עלולה להשפיע על המשך ההליך ועל סכומי הפיצויים.
פיצויים
הפיצויים שנפסקים בתביעות אילו כוללים בין היתר, הפסדי שכר של הנפגע, כאב וסבל, החזרי הוצאות רפואיות והוצאות הקשורות לפגיעה, וכולי. סכומים שיתקבלו מהביטוח הלאומי, יקוזזו מהפיצויים שיפסקו במסגרת התביעה נגד המעביד או נגד חברת הביטוח. פיצויים עקב פגיעת ראש הם בדרך כלל גבוהים במיוחד כאשר מדובר במצב בלתי הפיך ונכות קבועה שנגרמו מהפגיעה.
פסיקה לדוגמא – ת"א (מחוזי חיפה) 13949-02-11
בית המשפט המחוזי פסק לפועל תושב ג'נין על אף שעבד ללא היתר, פיצויים בסך 1.5 מיליון שקלים, לאחר שנפל, ונפגע בראשו בשל רשלנות בטיחותית במפעל מחלבות טרה. לפועל נקבעו 19% נכות רפואית ו20% נכות נפשית.
בית המשפט קבע בפסק דינו, שהנתבעים נהגו בשיטת עבודה פסולה, וכי על העובד לא יוטל אשם תורם. בפסיקת הפיצויים נכללו הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, וכו'. (פסק הדין ניתן במאי 2015).
