איך תובעים בגין תאונת עבודה מצטברת?

מיקרוטראומה – נזק מצטבר

מיקרוטראומה מוגדרת על ידי בית הדין לעבודה כרצף של פגיעות מזעריות שמצטברות במהלך תקופה מסויימת במסגרת התעסוקה. הלכה משפטית זו מאפשרת לאדם שנפגע במקום עבודתו לתבוע את המעסיק בגין תאונת עבודה מצטברת. כדי שבית הדין לעבודה יכיר במחלתו ובפגיעה, הנזק שנגרם לאדם מקור מקורו בביצוע תנועות חוזרות ונשנות ושימוש תכוף באזורים מסויימים בגוף, חשיפה לכימיקלים מזיקים וחומרים אחרים, עמידה ממושכת ועומס פיזי הפוגע בבריאות האדם.

דוגמאות איך תובעים תאונת עבודה

מחלת מקצוע מוגדרת כמחלה שהאדם לקה בה במהלך תעסוקתו ומוגדרת כך על ידי ביטוח לאומי בתנאי שמקיימים תנאים מסויימים. מחלה מסוג זה נקשרת למקום העבודה ולסוג המטלות אותן מבצע האדם בעבודתו.

לפיכך, לא כל מחלה מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת עבודה וכל מקרה נבחן לגופו. באתר של המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא רשימה של המחלות המוכרות.

תסמונת התעלה הקרפלית היא תופעה שכיחה אצל אנשים העוסקים בעבודת כפיים או בקרב אנשים אשר עבודתם כרוכה בביצוע של תנועות חוזרות ונשנות בשורש כף היד כמו קלדניות ועובדים המשתמשים בכלים רוטטים. ביצוע תנועות חוזרות ונשנות תוך שימוש יתר באזור מסויים בגוף או העמסה פיזית מובילים לפגיעה בעמוד השדרה, לכאבי גב ולפריצות דיסק.

סבלים או נהגים הנוטים להרים סחורה במשקל יתר נוטים לפגיעות בעמוד השדרה. באופן דומה נגרים, עובדי מוסך ופועלים שנוטים להתכופף תכופות נוטים יותר לפגיעות בברכיים ולקרע ברצועות הכתף. דליות ברגליים הן תופעה שכיחה בקרב אנשים העומדים במשך שעות רבות במסגרת עבודתם. לדליות ברגליים השלכה בריאותית ואסתטית כאחד.

שיעור התחלואה בסרטן גבוה יותר בקרב צבעים, עובדי מפעלים ותעשייה הנחשפים לחומרים כימיים במסגרת עבודתם. כמו כן, אנשים הפועלים בסלילת כבישים וזיפות גגות, עובדים הנחשפים לאסבסט או אנשים העובדים תחת השמש, כל אלה נמצאים בסיכון מוגבר ללקות באסטמה, מחלות סרטן העור והריאה.

חשיפה לגורמים פיזיקליים כמו רעש בתדרים גבוהים מובילה לירידה בשמיעה ואף לטנטון בקרב עובדים רבים. לפיכך פגיעה בשמיעה בתנאים מסויימים נחשבת לתאונת עבודה.

איך תובעים תאונת עבודה? התנהלות בבית הדין לעבודה

התלונות נשלחות לבית הדין לעבודה, גוף האוחז בסמכות שיפוטית עליונה בתחום משפט העבודה. בית המשפט בהמשך מורה על מינוי של מומחה רפואי המתמחה בתחום שבגינו פנה האדם. המומחה הרפואי בוחן את המקרה, ונדרש לבדוק את קיום הקשר בין תלונות האדם ופציעתו לבין מקצועו ותעסוקתו במקום העבודה.

המומחה הרפואי צריך להוכיח כי מדובר במקרה בו חלה מיקרוטראומה בשל פגיעה זעירה אשר הסבה לעובד נזק גופני לאורך תקופה מסויימת. במקביל על הנפגע לקבל חוות דעת רפואית המכירה בקשר בין מהות הפגיעה במהלך העבודה לבין הנזק הגופני שנגרם לו. המסמכים הרוונטיים נבחנים על ידי בית הדין לעבודה ועל ידי המוסד לביטוח לאומי לצורך גיבוש ההחלטה.

קיים קושי ליישם את תורת המיקרוטראומה במקרים כלליים רבים בשל קיומן של מחלות מסויימות הנגרמות מגורמים רבים. לצורך ההכרה במיקרוטראומה, חייבת להתבצע תנועה חוזרת ונשנת המופעלת על מקום מוגדר בגוף תוך הצגת הוכחות רפואיות המעידות על נזק גופני זעיר ומצטבר.

המוסד לביטוח לאומי

מוסד זה משלם דמי פגיעה כחלק מזכויות העובד וזאת לאחר שהוכח כי מדובר במיקרוטראומה תעסוקתית ובאישור של וועדה רפואית הקובעת את דרגת הנכות. דרגת נכות של 9-12 אחוזים מעניקה לתובע מענק חד פעמי ואילו דרגת נכות של 20 אחוזים ומעלה מבטיחה קצבה חודשית קבועה הנקבעת בהתאם למקרה. בתום ההליך מומלץ שיקום רפואי.