תסמונת התעלה הקרפלית נחשבת מחלת מקצוע? – מקרה שושנה סיפלד

לשיחת ייעוץ חינם השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

תוכן עיניינים:

תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) או בשמה המוכר יותר, תסמונת תעלת כף היד, מופיעה בעיקר אצל עובדים אשר במסגרת עבודתם מבצעים פעולות קטנות, חוזרות ונישנות, באופן מאומץ, עם דגש על עבודת ידיים.

מקצועות רבים מאלצים את העובדים לבצע פעולות תוך מאמץ בידיים כדוגמת: קלדנים, ספרים, תכשיטנים, מפעילי כלי עבודה רוטטים ועוד. התסמונת נגרמת לאחר שימוש מאומץ בשורש כף היד הגורם לפגיעה באספקת הדם לעצם. הסימפטום המידי הוא היחלשות של שרירי כף היד, תחושת חולשה ביד וחוסר יכולת לאחוז דברים ביד. כמו כן אופיינית תחושה של נרמול ועקצוץ בכפות הידיים.

תסמונת התעלה הקרפלית – מחלת מקצוע? פסיקות קודמות

מספר פסקי דין דנו בסוגיית ההכרה בתסמונת התעלה הקרפלית כ"מחלת מקצוע" כך שהיא מיושמת על ידי תורת המיקרוטראומה. אותה תורה העוסקת במחלות מקצוע הנגרמות כתוצאה מעיסוק חוזר ונישנה בסוג מסויים של פעולות במסגרת העבודה הגורמות במשך הזמן לנכות.

בית הדין הארצי דן בעניינו של דוד פור שעבד כיהלומן משך שנים רבות, תוך שהוא עוסק בעבודת ליטוש יהלומים שהינה עבודה המתבצעת בידיים, בחומרים קטנים ובתנועות חוזרות ונשנות.

בית הדין קבע כי יש לבחון האם סימני המחלה מתגברים בזמן העבודה ונעלמים או פוחתים כאשר הידיים נמצאות במנוחה וכן לבחון האם תנאי עבודתו של העובד מאלצים אותו לבצע תנועות תוך הפעלת כוח בידיים. תביעתו של דוד פור התקבלה והוא הוכר כחולה ב"מחלת מקצוע" (דב"ע נד/0-155).

תיק נוסף אשר נידון בבית הדין הארצי הינו בעניינה של שושנה סיפלד (ב"ל 212/01). סיפלד עבדה כקלדנית בחברת "תנובה" במשך 23 שנים. כזכור, טרם הפך השימוש במחשבים לנפוץ, עיקר ההקלדות היו נעשות במכונות כתיבה אשר מאלצות לחיצה מאומצת יחסית של אצבעות הידיים. עם השנים עברה סיפלד להקלדה במקלדת הדורשת פחות מאמץ פיזי.

מהלך התביעה

התובעת אובחנה כחולה בתסמונת התעלה הקרפלית ובתביעתה להכרה במחלתה כמחלת מקצוע קבע המומחה הרפואי כי בנסיבות עבודתה של שושנה לא ניתן לראות קשר סיבתי בין עבודתה לבין התפתחות המחלה. לטענתו, עבודתה של התובעת כקלדנית כרוכה בדרך כלל ישיבה בתנוחה ניטרלית אשר בה היא מכופפת ומיישרת את כפות הידיים באופן רגיל שאינו קיצוני ועל כן אין מקובלת עליו הטענה כי קלדניות סובלות מתסמונת זו בשל עבודתן.

המומחה קבע שהתסמונת התפתחה אצל סיפלד על רקע תחלואתי שאינו קשור לנסיבות עבודתה כקלדנית ועל כן תביעתה נדחתה.

פסיקת התביעה

בפסיקה מוקדמת יותר בית הדין הארצי משנת 1987, בעניינה של נקבנית בבנק, החליט בית הדין להכיר במחלתה כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה. המדובר בעניינה של הגברת מרים זוהר (דב"ע מז/21-0) מירב עבודתה היתה מתבצעת על גבי שולחן, שם הונחה מכונת הניקוב ועבודות הניקוב בוצעו ביד אחת בלבד.

עבודת הידיים נערכה בצורה כזאת שיד שמאל היתה מדפדפת בצ'קים וביד ימין היא היתה מנקבת ללא הפסק באופן קבוע משך שעות רבות. במקרה זה, קבע מומחה רפואי כי המדובר בקשר סיבתי מובהק בין אופי עבודתה לבין התפתחות המחלה.

באי כוחה של שושנה סיפלד ניסו לעשות שימוש בפסיקה של מרים זוהר ואולם טענה זו לא עמדה להם שכן בית הדין קבע כי מדובר בעובדות שונות לחלוטין וכי תנאי העבודה של שתי התובעות שונים בתכלית ועל כן לא ניתן להקיש מקביעת המחלה בתיק אחד לתיק אחר.

לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

טלי גולן עם ניסיון עשיר בתחום תאונות העבודה, תאונות גוף, מימושי ביטוח, התנהלות מול גורמים גדולים וליווי אישי. מייסדת המרכז לתאונות עבודה, מרצה בכנסים, מנהלת השתלמויות ומלווה פורומים מקצועיים.

התקשרו עכשיו
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן