מתי תוכר הרעלה כמחלת מקצוע?

הרעלה שפוגעת בעובדים החשופים לחומרים כימיים המפורטים בתקנות הביטוח הלאומי, מנויה על מחלות המקצוע הנפוצות.

החוק מגדיר הרעלה כך:

"הרעלה" – "הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור". לכן יש בעיתיות עם הגדרת הרעלה כמחלת מקצוע.

תקנות הביטוח הלאומי מפרטות רשימת חומרים המסוכנים שעלולים לגרום להרעלת מי שנחשף להם או לתרכובות שלהם, ובין היתר לכרום, עופרת , בריליום, ניקל, קדיום, פחמן דו גופרתי וכו'. חשיפה בלתי מבוקרת וזהירה לחומרים הללו עלולה לגרום להרעלה ולמחלות קשות כגון מחלות עור, מחלות נשימה, וסוגים שונים של סרטן.

לדוגמא, חשיפה לאבק בריליום עלולים לגרום למחלת בריליוזיס – מחלת ריאות סופנית. מחלה זו, עלולה לפגוע למשל בטכנאיי שיניים החשופים לחומר בזמן הכנת כתר לשיניים, ודוגמא אחרת הינה פגיעה בעובדים בתעשיית נשק ואלקטרוניקה. אדי בריליום גם פוגעים בדרכי הנשימה והלב. קדמיום עלול לגרום לסרטן ולהפרעות בתפקודי כבד, כליות וכולי,  והוא מצוי במפעלים שבהם עוסקים בציפויים, ייצור צבעים, מצברים, וצינורות.

דוגמא לחומרים רעילים אחרים אשר נפוצים לשימוש

עופרת שמצויה במפעלים של מצברים, עלולה לפגוע בכבד, בכליות, בכלי הדם, ובלב. כרום גורם לסרטן ריאות ומצוי במפעלי צבעים, ובמקומות בהם מבצעים ריתוך וציפוי מתכות. כספית המצויה בתעשיות צבעים, וייצור סוללות, יכולה לגרום לנזקים לכליות, לדיכאון, לדלקות עור וכולי.

חובת דיווח

המעסיק מחוייב לפקח, למנוע, ובמקרה הצורך לדווח על הרעלות שנגרמו לעובדים. יש לבדוק את רמות החשיפה לחומרים כימיים רעילים במקומות עבודה, ולדאוג לתנאי עבודה בטוחים ובין היתר לציוד אישי, מסכות, ביגוד מתאים וכו'.

מחלת מקצוע

תקנות הביטוח הלאומי קובעות בין היתר כי מחלת מקצוע היא מחלה המפורטת ברשימה סגורה, שבה חלה מבוטח במהלך עבודתו. כדי שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה. בהתאם להגדרות מינהל הבטיחות והבריאות, מחלות מקצוע מתפרצות בשל תנאי עבודה מסוימים וכן בשל חשיפה לסביבה מזיקה בעבודה. התובע צריך להוכיח את הקשר בין המחלה לבין עיסוקו.

הכרה במחלת מקצוע תאפשר לנפגע לקבל זכויות ותגמולים ובין היתר: דמי פגיעה, פיצוי חד פעמי או קצבת נכות, כיסוי טיפולים רפואיים, ועוד.

פניה לביטוח הלאומי

עובד שנפגע במחלת מקצוע בשל חשיפה לחומרים רעילים, יכול לפנות לביטוח לאומי ולהגיש תביעה בצירוף מסמכים רפואיים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע. במסגרת ברור התביעה יוזמן התובע להופיע בפני ועדה רפואית שתקבע אם הוא אינו כשיר לעבוד, ואם מגיעה לו קצבת נכות חודשית.

פסק דין בעניין חשיפה לחומר רעיל

בית הדין הארצי לעבודה פסק – מהנדס שהיה חשוף לחומרים רעילים וחלה בסרטן ריאות, הוכר כחולה במחלת מקצוע, למרות שעישן 30 שנה. כיצד החליט בית הדין על בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר דחה תביעה שהגיש מהנדס, להכיר במחלת הריאות שלו כפגיעה בעבודה.

המערער הוא כאמור מהנדס שעבד במפעל של תדיראן המייצר חלקי מתכת, והיה אחראי במסגרת עבודתו על ציפוי של  חלקים בתהליכים כימיים. המערער היה חשוף לחומרים רעילים כמו ניקל, בריליום, כרום, חומצות למיניהן, בדיל, אמוניה ועוד. כמו כן המערער נהג לעשן במשך תקופה של 30 שנים.

לאחר שהתגלו אצלו גידולים סרטניים באונות הריאות, עבר המערער ניתוח של כריתה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של המערער לתשלום דמי פגיעה, והוא פנה לבית הדין האזורי לעבודה.

בית הדין האזורי דחה את התביעה, לאחר שמומחה רפואי שמונה בתיק קבע, כי החשיפה לחומרים הרעילים החמירה את הסיכון למחלת סרטן הריאה באופן קל יחסית לעומת העישון. המומחה העריך שהעישון תרם כ- 80% להיווצרות הנזק בריאות, בעוד שהחשיפה לרעלנים תרמה רק כ- 20% לפרוץ המחלה.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור שהוגש בתיק, וקבע, כי יש להכיר במחלתו של המערער כמחלת מקצוע. בית הדין הדגיש כי בשל העובדות, זמן העבודה, החומרים שאיתם עבר המערער, ובהסתמך על חוות דעת המומחה, יש להכיר במחלתו כמחלת מקצוע כמי שנפגע מהרעלת כרום וניקל.

 נפסק, כי כפי שקבע המומחה הרפואי, היה קשר בין החשיפה לחומרים הרעילים לבין סרטן הריאות בו חלה המערער, ומספיקה השפעה של 20% של החומרים הרעילים כדי להוכיח את הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעלים אילו בעבודתו, לבין פרוץ המחלה. לפיכך, נקבע כי מחלתו של המערער תוכר כמחלת מקצוע.