האם ניתן להכיר בהפלה כתאונת עבודה המזכה את הזכויות הטמונות בה על פי חוק הביטוח הלאומי? פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שעסק בנושא זה (ב"ל 22733-10-11) עוסק בסוגיה זו ומגיע למסקנות מעשיות בתחום זה.
פסק הדין ניתן ב-21.8.13 בבית הדין האזורי לחיפה בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר, נציג העובדים נפתלי פאר וכן מול נציגת המעסיקים עאסי לורנס.
ההשתלשלות העובדתית
התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי פגיעה מן המוסד לביטוח לאומי באמצעות מילוי טופס תביעה בליווי עורך דין. בטופס התביעה פורט כי במהלך העבודה הרימה התובעת משאות כבדים אשר גרמו לה להפלה, וכי האירוע היה בשעות הערב וגם דווח למנהל העבודה באותו יום.
כך למעשה התובעת נדרשה להרים ולפרק מדפי עץ וזכוכית, אשר דרשו ממנה מאמץ בלתי סביר שגרם להפלה. לאחר בירור משפטי אשר בדק את מכלול עבודתה של התובעת כקופאית, עלו הנתונים כי העבודה כוללת סידור סחורה לרבות הרמת חפצים ומעמדים הנושאים אופי פיזי. לאחר דחיית התביעה המשיכה לטעון התובעת כי הרמת המשקל היא עבודתה הרגילה הנעשית במשך יום יום.
הבעייתיות – הרישומים הרפואיים אצל הרופא
מהרישומים הרפואיים עולה כי התובעת התלוננה לפני רופא המשפחה כי היא סובלת מכאבי גב תחתון לאחר עבודה ממושכת בחנות בגדים, וטענה שהיא מרימה לפעמים משקלים כבדים. לאחר מכן התובעת התייצבה אצל הרופא, בה נרשם כי סיבת הפנייה היא כאבי בטן והפרשות דמיות עם חשד להפלה.
מאידך, לא צוין כי מדובר בכאבים או בדימומים הקשורים להרמת משא כבד. חשוב לציין כי הנתבעים טוענים בהתבסס על הרישומים הרפואיים כי התובעת סבלה מדימום וגינאלי וכן צוין בסיכום האשפוז כי החשד הינו להיריון מחוץ לרחם, בעוד אין אזכור למאמץ או לחבלה כלשהי.
דיון בית המשפט בסוגיה
בית הדין התרשם כי התובעת ביצעה ביום התלונה את עבודתה הרגילה, אשר כוללת הרמת ארגזים ובגדים לצורך סידורם על המדפים, אך לא מדובר על מדפים ששוקלים באופן משמעותי יותר ממשקלה של ילדה בת שנה, כאשר לתובעת הייתה אותה עת ילדה בגיל זה שאותה הרימה.
בית הדין לא התרשמה שהתובעת אכן דיווחה למנהל החנות על היותה בהריון וביקשה לא להרים משקלים מסוימים. בכל הנוגע לרישומים רפואיים – בית הדין לא ראה כל אזכור להרמה של משא כבד שאף סותרת את האבחנה שבוצעה לאחר מכן בבית החולים לעניין ההפלה.
בית המשפט נתן משקל מכריע לאבחנת בית החולים בנוגע להפלה, והתבסס בעניין זה על שורה של הנחות ובעיקרה כי חולה המאושפז בבית החולים ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון. הזדקקות לרישומי בית החולים באה מתוך הידיעה כי הרישומים הם מהימנים ומדויקים.
הכרעת בית המשפט
בסופו של יום, לא השתכנע בית המשפט בעדותה של התובעת, בעיקר בשל אי הוכחת הקשר הסיבתי הדרוש וכן מן העובדה שלא הובאו עדויות נוספות אשר תומכות בעדות התובעת.
לא הובאו כל ראיות אשר יכולות לסתור את המסמכים והרישומים הרפואיים ועל כן דינה של התביעה להידחות.
הכרה בהפלה כתאונת עבודה הינה אפשרית אך דורשת ידע ומומחיות רבים בהוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה לבין ההפלה. כפי שנלמד מפסק הדין, בית המשפט זקוק להוכחות משכנעות על מנת שיכיר בתאונה כתאונת עבודה.
מומלץ במקרים מעין אלו להתייעץ עם גורם מקצועי ומנוסה בתחום אשר יבחן את מכלול הנסיבות והרישומים הרפואיים ויוכל לגבש דרך פעולה מיטבית עבור הלקוח הספציפי להשגת סכום פיצוי מירבי.
