תאונות עבודה יכולות להיות פגיעות מסוגים שונים ומגוונים. העובדה שנפגעי עבודה זכאים לזכויות מיוחדות מטעם הביטוח הלאומי הופכת את האבחון הנכון של תאונה כלשהי כתאונת עבודה לחשובה במיוחד. לאור זאת, מעניין לדעת שגם פגיעות או מחלות שבמבט ראשון אין בינן לבין תאונת עבודה דבר עשויות להתברר כפגיעות שאירעו בעבודה (או כתוצאה מאירוע שקרה בעבודה) ולכן – לאפשר קבלת של זכויות שונות הנלוות לכך.
בשורות הבאות נראה כיצד ומדוע פסק בית המשפט (כערכאה לערעורים) שמחלת נפש מסוג סכיזופרניה עשויה להיות לעיתים מוכרת כתאונת עבודה ממש כמו תאונות ברורות כגון החלקה על כתם שמן במפעל או תאונת דרכים של עובד בסמוך למקום עבודתו.
תאונות עבודה: גם מחלות נפשיות
גם מחלות נפשיות שהתפתחו אצל העובד בהדרגה במשך שנים, כתוצאה מהיבטים במקום העבודה עשויות להתברר כתאונות עבודה. באותו אופן, ישנן פגיעות שאירעו בנקודת זמן מסוימת ואשר לא היוו סיבה יחידה לתאונה או למחלה כי אם היוו גורם מזרז להופעתה.
מקרה שנדון בבית המשפט לעבודה בחיפה התחשב בשיקולים הללו כאשר החליט להכיר בתובע שאובחן כסכיזופרני כמי שהוכח קשר בין התפרצות המחלה לבין אירועים ולחצים בעבודה. בית המשפט החלט להפוך על פיה את קביעת המוסד לביטוח לאומי וטען שגם אם העובד סובל מן המחלה באופן חבוי ויש באירוע שחווה בעבודה כדי לזרז ולהקדים את הופעת הסכיזופרניה, הרי שיש להכיר בו כנפגע של תאונת עבודה.
איך הגיע בית המשפט למסקנה שסכיזופרניה היא מחלת מקצוע
כדי להבין מדוע החליט בית המשפט כפי שהחליט נתאר מה היה הרקע למחלתו של התובע, שעבד בעסק משפחתי. התובע חווה לחץ נפשי קשה בעקבות סביבת העבודה העסקית. עקב ביטולי הזמנות של לקוחות גדולים (מפעלי תעשיה) ועקב סגירה של חלק מהם היה העובד שרוי בלחץ מתמשך להמשך קיומו של העסק המשפחתי, לחץ שהוחרף עקב נטייה קודמת להפרעות נפשיות.
הטריגר החשוב להתפרצות הסכיזופרניה היה ביטול הזמנה של משלוח שמנים גדול על ידי מפעל שבעצמו היה בסכנת סגירה. איש הרכש של אותו המפעל העיד בבית המשפט שמר מנשה (חולה הסכיזופרניה) נראה כמי שספג מהלומה נפשית, כמי שחווה חוויה קשה ואף טראומטית.
לאחר שחזר מנשה למפעל הסתגר במשרד וסירב לצאת. במשך, פתחו בכוח את דלת המשרד ומנשה נמצא מתעוות על הרצפה וצועק שהוא חולה. בהמשך הדברים אובחן שהחולה חווה התקף ברור של סכיזופרניה, הוא אושפז, חזר לעבודה ולאחר זמן קצר חווה התקפים קשים נוספים.
עדות המומחה הכריעה
בית המשפט התרשם ממכלול הטענות והראיות שהובאו לפניו. בפרט, שיחקה לזכותו של תובע ההכרה בסכיזופרניה כתאונת עבודה העובדה שעדה מומחית העידה שהיה קים קשר ברור וישיר בין לחצי העבודה בכלל ולחצי אירוע ספציפי לבין התפרצות מחלת הסכיזופרניה.
למען העמדת דברים על דיוקם, העדה המומחית טענה שמר מנשה היה בעל רקע ברור להתפרצות מחלת נפש וכן שבזמן זה או אחר הוא היה נעשה סכיזופרני בסבירות גבוהה מאוד. עם זאת, תיאור הדברים כפי שהובא לעיל מרמז שיש בכך כדי ליצור תנאים שהביאו להקדמת התפרצות המחלה.
בית המשפט לעבודה החליט להכיר במחלת נפש מסוג סכיזופרניה כתאונת עבודה וזאת בניגוד לדעת מומחי הביטוח הלאומי. לפי תיאור הדברים ניתן להבין שיש צורך להוכיח באופן ברור או לכל הפחות בסבירות גבוה ביותר שלחצי העבודה הביאו להתפרצות המחלה במוקדם במקום במאוחר. הביטוח הלאומי נאלץ להכיר בתובע כנפגע של תאונת עבודה ולהעניק לו את זכויותיו בהתאם לחוק.
ראו גם:
