כבר משחר ההיסטוריה, העובדים דרשו שכר טוב יותר ותנאי עבודה נוחים יותר. זה התחיל עוד בימי הביניים, במרד האיכרים שהתרחש באנגליה ובו נטען כי כל בני האדם נולדו שווים, כאשר עד לכתיבת שורות אלו, נדמה כי לא מוצו כל האפשרויות, וניתן עוד להקל על תנאי ההעסקה של העובדים.
זכויות עובדים וזכויות אדם
קרל מרקס, שהיה במקור ממוצא יהודי ונכד לרבנים מיוחסים, הוא זה שהתבלט כאחד התומכים הראשונים בזכויות העובדים. התאוריה שלו התבססה על סוציאליזם, דהיינו, חברה הנשלטת על ידי העובדים. באותם שנים, התחיל מעבר מהגדרה של עבד חסר זכויות, לעובד תחת חוזה עבודה.
אך למרות שינוי ההגדרות, עדיין לא חל שינוי משמעותי בזכויות העובדים שכן היצע העבודה היה מועט, וציבור דורשי העבודה היה מוכן להתפשר על תנאי העסקתו ובלבד שתהיה לו הכנסה. מצב זה הביא לחקיקה של חוקי מגן, שהינן חוקים בסיסיים המגדירים עובד מהו, וכן, מגנים עליו מפני המעביד, גם במצב בו העובד מוותר על זכויותיו.
זכויות עובדים בישראל
שנת 1948, השנה בה הוקמה מדינת ישראל, הייתה גם השנה בה הפכו חוקי המגן למקובלים במדינות הדמוקרטיות ובאמנות הבינלאומיות. המדינה, שהצטרפה אף היא למהלך, הסדירה מספר חוקי מגן בסיסיים ובכללם גיל העבודה המינימאלי, משך יום העבודה, שכר מינימום, זכות לחופשה וחובת המעסיק להגן על בטיחותם של העובדים.
זכויות המעוגנות בחוק מול זכויות בחוזה העבודה
כל עובד במדינת ישראל יכול ליהנות מזכויות העובדים כפי שהוגדרו בחוק, יחד עם זאת, ישנם מעסיקים אשר מציעים לעובדים זכויות עובדים נוספות המשפרות את תנאי העסקתם, ויוצרות תחושת לויאליות ומחויבות מטעם העובד. כל עוד זכויות אלו מרחיבות ומשפרות את היקף התנאים המוגדרים בחוק.
מאידך, חוזה ההעסקה אינו יכול לפגוע בזכויות הכתובות בחוק, גם אם העובד מזכים לכך. כך למשל, אסור למעסיק לשלם פחות משכר מינימום, לחייב את העובד לעבוד מעבר לשעות הנוספות שהוגדרו בחוק, או להימנע מתשלום פיצויים במקרה של פיטורין.
עיקרי זכויות עובדים
זכויות עובדים מחולקים לפי גיל העובד. עבודתם של בני נוער, נשים, גברים, קשישים, עובדי קבלן ועובדים זרים הוסדרה במסגרת חוק זכויות עובדים או במסגרת חוקי הרחבה. הפרה של חוקים אלו מאפשרת לעובד לפנות אל בית הדין לעבודה ולתבוע את המעסיק.
גיל העסקה
אין להעסיק ילדים ובני נוער שטרם מלאו להם 15 שנים, ושחל עליהם חוק חינוך חובה. בחופשת הקיץ ניתן להעסיק בני נוער החל מגיל 14. כתנאי להעסקתם, על בני הנוער לגשת ללשכת התעסוקה על מנת להנפיק פנקס עבודה, שאת רק לאחר קבלת אישור רפואי.
העסקת בני נוער
אין להעסיק בני נוער ביום המנוחה השבועי (עבור יהודי הוא יום השבת). בני נוער רשאים לעבוד לכל היותר 40 שעות שבועיות, ובן 8 ל-9 שעות ביום (בהתאם לגיל העובד). העסקת בני נוער בשעות הלילה דורשת היתר מיוחד. עד גיל 18, על המעסיק לשלם ביטוח לאומי מבלי לנכות זאת מהשכר.
הגנת שכר
על המעסיק לשלם לעובד שכר מינימום לפחות, כפי שהוגדר בחוק. נכון להיום, שכר זה עומד על 23.12 ₪ לשעה, ובעצם 4300 ₪ לחודש מלא בן 186 שעות עבודה.
נוסף לשכר המינימום, המעסיק מחויב לשלם נסיעות לפי עלות כרטיס חופשי- חודשי או לפי התעריף המוזל לנסיעה בתחבורה ציבורית.
שעות נוספות
זכויות עובדים מפרטות באופן ברור על שעות נוספות. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א נקבע כי אין להעסיק אדם יותר מ-8 שעות ביום לשבוע עבודה בן שישה ימים, ויותר מ-9 שעות ביום לשבוע עבודה בן חמישה ימים.
ישנם תנאים המאפשרים עבודה מעבר לשעות אלו (כמו במקרה של עבודה במשמרות), אך המעסיק חייב לשלם לעובד בהתאם: 125% על השעתיים הנוספות הראשונות ו-150% על כל שעה לאחר מכן.
רשימת זכויות עובדים אלו מהווה אחוז קטן בלבד מכלל זכויות העובדים הכוללים, בין השאר: זכות לחופשה שנתית, דמי מחלה והבראה, חובת הפרשת כספים לפנסיה, פיצויי פיטורין, זכויות נשים בהריון ולאחר לידה, זכויות מורים ועובדים במילואים, ימי חג, זכויות נפגעי עבודה, אפליה וחוסר שוויון, הטרדה מינית והלנת שכר.
מה קורה כאשר החברה לא משלמת ולא עומדת בחובותיה?
לצערנו במקרים רבים חברות נקלעות למצב שאין ביכולתן לשלם את משכורות העובדים, ההפרשות לקופות ולהעברי את הניכויים השונים מהמשכורת. במצב כזה, ניתן לקבל מהמוסד לביטוח לאומי סכומים אשר מכסים במקרים רבים כמעט את מלוא חוב החברה לעובדים.
אם החברה נקלעה לקשיים, על העובדים לפנות לעו"ד שיגיש בקשה לפירוק החברה. יש לציין שמדובר בהליך שעלול להמשך חודשים ארוכים ואף שנים אולם בסופו של דבר ניתן יהיה לקבל חלק מהחוב של החברה מביטוח לאומי.
ראו גם:
