הטרדה מינית במהלך העבודה – לא לשתוק!

סעיף 7 לחוק שוויון הזדמנויות במקום העבודה, התשמ"ח – 1988, אוסר על מעביד או מי שממונה מטעמו להטריד מינית אדם שדורש עבודה או עובד.

הטרדה מינית מוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998, כאחד מהמעשים הבאים: מעשים מגונים (שהינם מעשים לשם סיפוק, גירוי או ביזוי מיניים); הצעות בעלות מאפיינים מיניים, אשר מופנות לאדם שהראה למציע ההצעה כי הוא אינו מעוניין בה; התייחסויות שמופנות לאדם ומתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי הוא אינו חפץ באותן התייחסויות; סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהנסחט נדרש לבצע הינו בעל מאפיינים מיניים.

החוק מוסיף וקובע כי כאשר עסקינן ביחסי עובד – מעביד והמטריד מפנה התייחסות או הצעה בעלות מאפיינים מיניים, מתוך ניצול יחסי מרות כלפי המוטרד, הרי שהדבר ייחשב כהטרדה מינית גם אם העובד לא הראה למעבידו כי הוא אינו מעוניין בהתייחסות או בהצעה האמורות.

ודוק, החוק יוצא מנקודת הנחה כי כאשר מדובר בשני אנשים שקיימים ביניהם יחסי מרות, האדם הכפוף למרותו של האחר יתקשה להביע בפניו את רצונו האמיתי ולכן על המטריד שמנצל זאת לשאת בכל מקרה באחריות למעשיו. לא למותר לציין כי החוק אף אוסר התנכלות המוגדרת כפגיעה שמקורה בהטרדה מינית או בתביעה או תלונה שהוגשו בגין הטרדה מינת (לדוגמא: פגיעה בתנאים הסוציאליים של עובד שהתלונן על הטרדה מינית).

הסנקציה הקבועה בחוק על אדם שהטריד מינית הינה שנתיים מאסר בפועל ואילו על אדם שמתנכל לאחר ניתן להטיל עד שלוש שנות מאסר בפועל. זאת ועוד, כאשר מעשיו של אדם עולים כדי הטרדה מינית והתנכלות, הרי שבסמכותו של בית המשפט להורות על מאסרו לתקופה של ארבע שנים.

החובות המוטלות על מעביד על פי חוק

סעיף 7 לחוק למניעת הטרדה מינית קובע באילו אמצעים צריך המעביד לנקוט על מנת לקיים את מטרתו של החוק (שהינה לאסור הטרדה מינית על מנת להגן על פגיעה בחירותו של אדם, כבודו, פרטיותו ובשביל לקדם את השוויון בין המינים). ראשית, על המעסיק מוטלת חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים על מנת למנוע התנכלות או הטרדה מינית שמבוצעת על ידי הממונה מטעמו או עובדו במסגרת יחסי העבודה וכאשר נעשה מעשה שכזה עליו לטפל בו.

החוק מוסיף וקובע כי בכדי שהמעביד יבצע את החובה האמורה עליו לקבוע במקום העבודה דרכים יעילות להגשת תלונה בגין התנכלות או הטרדה מינית ולבירורה. בנוסף, על המעסיק לטפל בצורה יעילה במקרים של התנכלות או הטרדה מינית ולעשות כל שביכולתו על מנת שהפגיעה שנגרמה למוטרד תתוקן וכן לעשות הכל כדי שמקרים אלו לא יחזרו על עצמם.

החוק מתייחס למקומות עבודה גדולים יותר, בהם מספר המועסקים עולה על עשרים וחמישה. במקומות אלו מוטלת על המעביד חובה נוספת – קביעת תקנון המפרט את עיקרן של הוראות החוק לאיסור הטרדה מינית ומונה את הדרכים שבהם ניתן להגיש תלונה על התנכלות או הטרדה מינית שנעשית במסגרת העבודה ואת האופן שבו תטופל התלונה. על המעביד להפיץ את התקנון לכל עובדיו.

במידה והמעביד לא עמד בחובות המוטלות עליו, כמפורט לעיל, הוא יהיה אחראי בביצוע העוולה האזרחית של התנכלות והטרדה מינית, כך שיהיה ניתן לחייב אותו בתשלום פיצוי בגובה חמישים אלף שקלים, זאת ללא שיוכח כי נגרם לאדם אחר כל נזק. המעביד יישא באחריות דומה במידה ועובד או ממונה מטעמו יטריד אחד מעובדיו, בניגוד לאיסור הקבוע בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, כמפורט לעיל.

מאמרים נוספים בנושא:
עורך דין תאונות עבודה
סוגי הפיצויים לנפגעי עבודה
דמי פגיעה
זכויות מתנדבים ללא תשלום