חוק הביטוח הלאומי, אשר עוסק במימוש זכויותיהם של עובדים שחוו פגיעה בעבודה, מטיל את חובת הביטוח על כל העובדים במשק, זאת מתוך מטרה להעניק לעובדים ביטחון פיננסי במצבים בהם התלויים בהם או הם עצמם זקוקים לכך. על רקע זה נכפה התשלום הביטוחי על כל עובדי המשק, ללא הבחנה בין מצבם הרפואי, הסוציאלי או הכלכלי.
סעיף 35 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע, כאשר תאונת עבודה מוגדרת אף היא במסגרת אותו חוק, כאמור, כתאונה אשר אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של העובד אצל מעבידו או, לחילופין – כאשר עסקינן בעובד עצמאי – במהלך ובעקבות עיסוקו כעצמאי. על פניו נראה כי עסקינן בהגדרה צרה מאד, אשר על מנת להחילה על תאונה שאירעה לעובד פלוני, יהא עליו להוכיח כי היא ארעה בשל עיסוקו ובמהלכו.
יחד עם זאת, סעיף 83 מרחיב במקצת את הגדרת תאונת עבודה (וכיוצא בזאת את הגדרת פגיעה בעבודה), בקובעו חזקה סיבתית לפיה יש לראות בתאונה שארעה לעובד עקב העבודה כתאונה אשר ארעה לו במהלכה.
אולם, עליה וקוץ בה – אם יצליח המוסד לביטוח לאומי להפריך את קיומו של הקשר הסיבתי בין התאונה שארעה במהלך העבודה לבין העבודה עצמה, הרי שבית במשפט לא יכיר בתביעת העובד כתביעת פגיעה בעבודה, כאשר המשמעות של קביעה כזו הינה אחת – העובד לא יהא זכאי לקבל תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בגין פגיעתו.
על רקע האמור לעיל נמתחה ביקורת על ידי ארגוני העובדים, הנוגעת לכך שהגדרות החוק הינן דווקניות באופן שפגיעות רבות אינן מוכרות כפגיעה בעבודה. הביקורת הנזכרת לעיל מתייחסת בעיקר לאי ההכרה בפגיעה כפגיעת עבודה, אם היא אינה נופלת לגדר תאונה ו/או אינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע, המעוגנת בתקנות הביטוח הלאומי.
ודוק, עסקינן ברשימה סגורה, המוגבלת למחלות מסוימות שעשויות להתעורר אך ורק במסגרת מקצועות החושפים את העוסק בהן לאותן מחלות. אשר על כן, בתי המשפט אינם מכירים במחלות שאינן נכללות ברשימה כפגיעה בעבודה, אלא אם נגרמו כתוצאה מתאונת עבודה, כאמור.
נראה כי הביקורת האמורה הגיעה לבית המשפט, בעיקר בכל הנוגע להרחבת המושג "תאונת עבודה". ובמה דברים אמורים – בתי הדין לעבודה קבעו כי יש להחיל כמה שיותר מקרים במסגרת הגדרה זו. כך, נקבע כי תאונת דרכים של עובד בדרכו לעבודה או בדרכו מהעבודה תיחשב כתאונת עבודה וזאת אף אם אותו עובד סטה מהדרך הרגילה שבה הוא נוהג לשוב לביתו ממקום עבודה.
כך, למשל, אם תאונת הדרכים ארעה לעובד בדרך מהעבודה, כאשר נסע לבית הספר שבו לומדים ילדיו, הרי שנטיית בית המשפט תהיה לקבוע כי מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש בין התאונה לבין הצורך של העובד להגיע לביתו ממקום העבודה ותביעתו תוכר, בהמשך לכך, כתביעת פגיעה בעבודה.
זאת ועוד, במקרה אחר שנדון בפסיקה, הכיר בית הדין בפעולת ההקשה על קלידיה של מכונת הכתיבה כפעולה הנכללת בהגדרת תאונת עבודה, והכול על מנת להימנע ממצב שתביעות עובדים רבות יידחו על ידי המוסד לביטוח לאומי בשל ההגדרות הלאקוניות של החוק.
יש להבהיר כי על אף האקטביזם השיפוטי, אשר בא לידי ביטוי בהחלת מקרים רבים יותר במסגרת פגיעה בעבודה, כמפורט לעיל, הרי שהפיתרון הרצוי הוא שינוי החוק על ידי הרגולטור, באופן שיאמץ את ההרחבה השיפוטית שניתנה למונח תאונה על ידי הפסיקה ובנוסף ישנה את אופיה של רשימת המחלות המנויה בתקנות, כך שתהפוך לרשימה פתוחה של מחלות, הרלוונטיות לשלל המקצועות הקיימים במשק.
מאמרים נוספים בנושא:
מהי תאונת עבודה?
בריאות תעסוקתית
מבחן התלות של ביטוח לאומי
