מחלת החפרים אשר הנה שבר בצוואר והמכונה "שבר הזיזים בחוליה צווארית 7 או בחוליה גבית 1", נגרמת בעיקרון מגורמים מכניים ופיזיקליים. עמוד השדרה של האדם מורכב מ-33 עצמות. עצמות אלו הן בעצם חוליות ונקראות כך על שום חיבורן אחת לשנייה כשרשרת חוליות.
בעמוד השדרה ישנו חלק שעובר בצוואר והוא מורכב למעשה מ-7 חוליות שביניהן דיסק בין-חולייתי המונחות זו על זו. מבנה זה יוצר מעין סחוס קפיצי כבולם זעזועים. למעשה, מה שתומך בעמוד השדרה הם שרירים חזקים או רצועות וזה מה שמאפשר לנו בעצם לזוז ולסובב את הגוף לכיוונים שונים.
כמו כן מצוי עמוד שדרה צווארי אשר לא נתמך בצלעות וגם לא בעצמות אחרות. מסיבה זו, הוא נחשב לפגיע עוד יותר משאר חלקי עמוד השדרה. פגיעה בחלק זה מהווה סכנה ויש לטפל בה מידית. מספר החוליה נקבע על ידי מישוש של הצוואר. בחלקה האחורי של החוליה מצוי זיז גרמי. הזיז הזה בולט כלפי העור.
על ידי החלקת היד מחלקו האחורי העליון של הצוואר כלפי מטה, ניתן להגיע אל הזיז הגרמי של חוליה מספר 7 שהוא הזיז הבולט ביותר למגע. בכל חוליה מצוי פתח כניסה צר שדרכו ניתן להיכנס אל מוח העצבים ממנו יוצאים אותם עצבים תנועתיים האחראים להפעיל את האיברים הפנימיים והשרירים ושייכים למערכת העצבים העצמאית.
דרכה נעשה ויסות של קוטר כלי הדם והיא משפיעה על הלבלב, הכליה והלב. מסיבה זו, ברגע שעמוד השדרה נפגע, נפגע גם מוח השדרה והעצבים מסביבו.
בדיקת הדמיה מגנטית מאבחנת את הנזק
ניתן לבצע בדיקה הנקראת MRI, אשר הנה בדיקה של התהודה המגנטית בגוף. בבדיקה זו ניתן לראות את החלקים העצביים והעצמות ובכך לברר מהי מידת הנזק. מכיוון שמוח השדרה הוא ממש המשכו של המוח הגולגולתי, במידה וחל בו קרע, הרי שינותק הקשר בין המוח בשדרה למוח בגולגולת.
אותו חלק הנמצא מתחת לאזור שנפגע, לא יקבל מאותו רגע כל אות עצבי שהוא. אותו קרע אינו ניתן לתיקון. ניתן אך ורק להקטין את מידת הנזק. חייבים להעביר את הנפגע מיידית לבית-החולים ובמהלך ההעברה לשמור על עמוד השדרה שלו. המטרה של הטיפול המוענק לנפגע היא למנוע נזקים נוספים למוח השדרה ולעמוד השדרה. מידת הנזק אינה ידועה לאחר שמתרחשת הפגיעה ולכן חייבים להיות זהירים.
בדרך כללה עובד שחלה במחלת החפרים עבד בעבודה בה היה הכרח לבצע מספר פעולות החוזרות על עצמן פעמים רבות של התכופפות חוזרת ונשנית של עמוד השדרה תוך כדי הרמת משאות כבדים. בעבודה מסוג זה עובדים סבלים, פועלי ניקיון, פורקי סחורות למיניהם, מעבירי דירות ועוד. עובדים שחלו במחלה חלו בה כתוצאה מעבודתם.
מהי ההגדרה של מחלת מקצוע?
באופן כללי ניתן לומר כי מחלת מקצוע הנה מחלה אשא עובד המועסק בנקום עבודה מסוים חלה במקום עבודתו כתוצאה מעיסוקוו. על מנת לקבל פיצויים, המועסק חייב להציג הוכחות שישנו קשר בין המחלה אשר חלה בה לבין התנאים בהם עבד.
ההוכחות נבדקות בביטוח הלאומי לפי הרשימה של המחלות הנחשבות כמחלת מקצוע. במידה והמחלה בה חלה המועסק אינה כלולה ברשימה, היא לא תהיה מוכרת כמחלת מקצוע גם אם ההוכחה תהיה חד-משמעית לגבי הקשר בין המחלה למקום התעסוקה של העובד ולתנאים בהם הוא עובד. מסיבה זו, לעיתים המועסקים נפגעים, אך אינם מקבלים פיצוי כלשהו.
חוק הביטוח הלאומי עבור מועסקים שנפגעו במקום עבודתם מיועד לתת פיצויים לאותם אנשים על כך שאיבדו את יכולת השתכרותם והכנסותיהם וכשירותם לעבודה הנוכחית או לכל עבודה אפשרית אחרת, לאחר שנפגעו במקום עבודתם מהמחלה. כמו-כן, לעובד שנפגע יש זכאות מוחלטת לקבלת טיפולים רפואיים מסוגים שונים ללא תשלום כתוצאה מהפגיעה. במידה ומופיעה נכות, למועסק תהיה זכאות לקבלת קצבה או אף מענק בהתאם לקביעת מצבו.
כל עובד אשר הינו שכיר מבוטח על ידי מעסיקו במוסד לביטוח לאומי ומכאן שהוא זכאי לפיצויים, פנסיה, דמי פגיעה, ואף שיקום מקצועי כתוצאה ממחלת המקצוע. המעביד מדווח על ההיבטים הרפואיים של המועסק לביטוח הלאומי.
מאמרים נוספים בנושא:
טטנוס
סרטן הריאה
