תאונת עבודה בזמן סמינר

לשיחת ייעוץ חינם השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

תוכן עיניינים:

תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי, אשר נדונה לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עוסקת בסוגיה מעניינת בכל הנוגע לקיומה של תאונת עבודה במסגרת פעולה נלווית לעבודה.

כב' השופטת דגית ויסמן בב"ל 10644-10-11 מבהירה היטב את תחולת תאונת העבודה במסגרת זו על פי נסיבות המקרה שבפנינו.

הרקע העובדתי בפסק הדין

התובעת בפסק הדין, המשמשת כאחות, הייתה מועסקת כאחות בבית החולים "אסף הרופא" בתקופת שבה התרחשה התאונה. בשנת 2010 התובעת השתתפה בסמינר מטעם האגודה לקידום מקצועי וחברתי של האחיות בבתי החולים בישראל,אשר התקיים במלון בים המלח. חשוב לציין כי אחיות רשאים לצאת אחת לתקופה מסוימת לסמינרים אלו בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי שחל עליהם.

התאונה התרחשה למעשה ביום הראשון של הסמינר, בו התובעת מעדה בדרך לארוחת הערב בכניסה לחדר האוכל. לאחר הנפילה, התובעת ניגשה אל רופא המלון, אשר המליץ על פינוי מיידי ככל האפשר לבית החולים הקרוב. עם זאת, בחרה התובעת להמתין עד לסיום הסמינר והכינה לעצמה גבס זמני.

רק לאחר סיום הסמינר הלכה התובעת אך המרכז הרפואי אסף הרופא. השאלה המרכזית העולה כאן היא האם פעולה זו נכנסת לקטגוריה של "תאונת עבודה" המזכה באלמנטים שונים.

הגדרתה של תאונת עבודה בחוק הביטוח הלאומי

על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה תיחשב ככזו במקרים שבהם התאונה אירעה תוך כדי עבודתו או עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו.

לכן בהתאם לפסיקה הרווחת בתחום דיני העבודה נקבע, כי גם פעולות נלוות לעבודה יכולות להיות תחת הגדר של הסעיף, במידה והם קשורות לעבודה במידה סבירה. בדיקה זו תבחן את יחסיות הזמן ויחסיות המרחק בהתאם לכלל הנסיבות.

מהי "פעולה נלווית" היכולה להחשיב את התאונה כתאונת עבודה?

במהלך השנים פיתחה הפסיקה מבחן דו שלבי  לבחינת "פעילות נלווית". השלב הראשון יכולות את בחינת מהותו של האירוע, יחד עם זיקתו לעבודה ומידת העניין שיש למעביד באירוע. השלב השני יכלול את בחינת הפעילות שבה היה העובד מעורב ומהי מידת הקשר של אותה פעילות אל האירוע המוכר. הפסיקה קבעה שורה של מבחני עזר לשם בדיקת המבחן הדו שלבי. נמנה את המרכזיים שבהם:

א. מי מימן את עלות האירוע

ב. מי ארגן את ההסעה לאירוע.

ג.  האם המעביד עודד את העובדים להשתתף באירוע באופן ישיר/עקיף.

ד.  האם המעסיק מפיק תועלת מהאירוע.

ה.  האם ההשתתפות באירוע הינה על חשבון ימי חופשה או בשעות העבודה.

חשוב לציין כי לא מדובר ברשימה סגורה של סממנים אלא ההחלטה על כל מקרה תינתן על ידי בית המשפט על פי מכלול הנסיבות.

דיון והכרעה בנושא מעמדו של ה"סמינר" כ"פעילות נלווית"

במקרה בו אנו עוסקים, סברה השופטת כי הסמינר היא השתלמות שניצבת ב"תווך". מצד אחד המעסיק לא חייב את העובדים להשתתף בו ומצד שני אי אפשר לומר כי אין עניין בו. לאור בדיקת מכלול הנסיבות, בית המשפט הגיע למסקנה כי הסמינר שבו התובעת השתתפה נחשב כפעילות נלווית לעבודה ולכן היא עונה על התנאים לשם החלתה כתאונת עבודה. כמו כן העובדה כי התובעת נפגעה בארוחת הערב ולא בפעילות אחרת, משלימה את המבחן הדו שלבי ולמעשה גורמת לתביעה להתקבל במלואה.

נמצאנו למדים כי בחינת פעילות נלווית הינה הגדרה אמורפית היכולה לענות על שדה רחב של גורמים וסיטואציות הקשורות לעבודה. יש לבחון בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו, יחד עם מגמת בתי הדין לעבודה, האם ניתן להכיר בתאונה כתאונת עבודה על פי המבחנים שנקבעו לשם החלתה.

לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

טלי גולן עם ניסיון עשיר בתחום תאונות העבודה, תאונות גוף, מימושי ביטוח, התנהלות מול גורמים גדולים וליווי אישי. מייסדת המרכז לתאונות עבודה, מרצה בכנסים, מנהלת השתלמויות ומלווה פורומים מקצועיים.

התקשרו עכשיו
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן