עובד אשר נפגע בתאונת דרכים במסגרת עבודתו, בין אם המדובר בעובד אשר עוסק במקצועות בהם הוא מחוייב לשבת מאחורי ההגה (נהג חלוקה, נהג אוטובוס) או בין אם הוא נוסע ברכב ואינו נוהג בו (מורה לנהיגה). תאונת דרכים אשר ארעה לו בזמן העבודה עונה להגדרה המשולבת המעניקה לו תגמול של "תאונת דרכים שהיא תאונת עבודה".
בנוסף קובע חוק הביטוח הלאומי קובע כי עובד אשר נפגע בדרך מביתו אל מקום העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה לביתו, ייחשב כ"נפגע בעבודה" והוא זכאי לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי. אשר על כן, כל תאונת דרכים, על פי הגדרתה בחוק, אשר התקיימה בתוך מסגרת הזמנים של העבודה, תחשב גם תאונת עבודה וגם תאונת דרכים.
רבים מהאנשים אינם יודעים האם וכיצד ניתן לתבוע את כלל הזכויות המגיעות לנפגע שכן הוא חוסה תחת מטרייה משפטית כפולה: חוק הביטוח הלאומי, תשנ"ה 1955 וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975. מדריך זה יתמצת מהי הדרך הנכונה והנבונה ביותר להתחיל לטפל במקרה מסוג זה וכיצד לעמוד על כך שמלוא זכויותיכם יתממשו.
- פרטים ורישום האירוע
- טיפול רפואי ראשוני
- הגשת התביעה לקבלת דמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי
- הגשת תביעת ביטוח החובה
- תביעה לקביעת דרגת נכות
פרטים ורישום האירוע
מיד לאחר התאונה, אנשים באופן טבעי, נמצאים במצב נפשי לא פשוט. תחושות של לחץ, חרדה וחוסר אונים, והכל תוך התמודדות עם הביורוקרטיה הכרוכה במעורבות בתאונת הדרכים. חשוב לדעת כי לקיחת פרטים בזירת התאונה יכולה לסייע מאוד בהגשת התביעה לפיצוי על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשלב מאוחר יותר, וכן להגשת התביעה לביטוח הלאומי.
לכן, אם מישהו אכן מוצא עצמו מעורב בתאונת דרכים, כדאי להגיע עד כמה שיותר מוכן ולדעת מהם הפרטים אותם חשוב לקחת מיד לאחריה. בזירה עצמה, מעבר להחלפת פרטי חברות הביטוח, כדאי לקחת את כתובתו של האדם המעורב בתאונה, מספר תעודת הזהות שלו, ומספר הרישוי של הרכב המעורב.
כמו כן, כדאי לערוך רישום ראשוני של מועד התרחשות התאונה, נסיבותיה, ומיקומה. אם היו לתאונה עדים כדאי לקחת את פרטיהם ואת הדרך בה ניתן ליצור איתם קשר במידת הצורך. רוב הפרטים הינם נכונים לגבי כל סוג של תאונת דרכים ואולם כאשר מדובר בתאונת דרכים בזמן העבודה, חשובה היכולת להראות קשר בין קרות התאונה לבין מסלול הנסיעה לעבודה או שעות העבודה.
טיפול רפואי ראשוני בהקדם
נפגעי תאונות דרכים, אשר שרויים במצב של לחץ נפשי, אינם חשים באופן מיידי את נזקי התאונה ואולם לאחר זמן הכאבים מתחילים לתת את אותותיהם. לכן חשוב שרופא יבדוק ויעריך את מצבך הרפואי. בבואך בפני הרופא חשוב לציין כי מדובר בתאונת דרכים אשר ארעה במהלך העבודה.
את הפרטים הללו ירשום הרופא על גבי הטופס הרפואי, אשר עותק ממנו ישמש לתביעה. חשוב לבדוק כי הרופא אכן רשם את הפרטים המדויקים שנמסרו לו ויקבע את ימי המחלה להם זכאי הנפגע. יש להודיע למעביד על התרחשות התאונה ולמלא טופס הודעה על פגיעה בעבודה (בל/250).
על טופס זה חותם המעביד שהוא מאשר את פרטי התאונה והפגיעה אשר ארעה לעובד בעקבותיה. בדיוק כמו בתאונת עבודה רגילה, יש לקחת את ימי המחלה שניתנו על ידי רופא המשפחה ולהמיר אותם ל"תעודות רפואיות ראשונות לנפגע בעבודה". תעודות אלו ישמשו כאסמכתא למוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי הפגיעה להם זכאי הנפגע.
לאורך כל תקופת הטיפול הרפואי חשוב לשמור עותק מכל מסמך רפואי או בדיקת הדמייה אשר מבצע הנפגע. יש לציין בפני הרופא המטפל את הכאבים ולברר כי התלונות נרשמות במדוייק במסמכים הרפואיים (כולל טיפולים אלטרנטיביים או טיפולי פיזיותרפיה).
שלא כמו בתאונת עבודה רגילה, נפגע בתאונת דרכים חייב לגשת לתחנת המשטרה על מנת להוציא "דו"ח תאונה". המדובר במסמך פורמאלי שמציין את פרטי התאונה. יש להציג במשטרה את פרטי התאונה ואת המסמכים הרפואיים הרלוונטים ולקבל את דו"ח המשטרה לידך.
הגשת התביעה לדמי פגיעה במוסד לביטוח לאומי
לטופס הבל/250 החתום על ידי המעביד, יש לצרף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לפגיעה יחד עם עותק מדו"ח המשטרה ואת ה"תעודות הרפואיות הראשונות לנפגע בעבודה" , בחתימתו המקורית של הרופא המטפל. באם יש מסמכים נוספים אשר יכולים לתרום להוכחת תאונת הדרכים כתאונת עבודה, כדאי לצרפם לתביעה בשלב זה.
את מלוא המסמכים יש לשלוח לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריו של הנפגע. המוסד לביטוח לאומי יבחן את נסיבות התאונה ויבדוק האם אכן אירעה בשעות העבודה של הנפגע. חשוב לדעת כי בתאונת דרכים בעבודה נטל ההוכחה כי התאונה אכן ארעה בזמן העבודה או בדרך לעבודה/חזרה ממנה, מוטלת על הנפגע בתאונה.
המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות את התביעה באם תאונת הדרכים אירעה תוך סטייה של ממש מהדרך המקובלת בה נוסע הנפגע לעבודתו. בכל מקום בו תוכח סטייה של ממש מנתיב הרגיל בו נוסע הנפגע לעבודתו או בחזרה ממנה לא תעמוד לנפגע הזכות להיות מוכר כ"נפגע בעבודה".
באם יכיר המוסד לביטוח לאומי בתאונת הדרכים כב"תאונת עבודה", יקבל הנפגע תשלום ראשוני של "דמי פגיעה" בגין ימי המחלה אשר אושרו לו על ידי הרופא המטפל על גבי ה"תעודות הרפואיות לנפגע בעבודה".
תשלום זה עומד על שיעור של 75% מהשכר הרבע שנתי של הנפגע, בהתבסס על שלושת תלושי השכר האחרונים שלו טרם התאונה, והוא ישמש כחבל הצלה ראשון לנפגע בתאונה, אשר איבד את כושרו לעבוד ולהתפרנס. כמו כן ישא הביטוח הלאומי בהוצאות בגין הטיפולים הרפואיים והשיקום.
הגשת תביעת ביטוח החובה
בתאונת עבודה "רגילה", שאינה תאונת דרכים, השלב הבא לאחר קבלת תשלום דמי הפגיעה, הוא הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות רפואית (טופס בל/211). ואולם, זהו בדיוק השלב שבו יש לדעת לבחור את הדרך הנכונה בין שני מסלולי הפיצויי להם זכאי הנפגע.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אם נקבעה דרגת נכות רפואית על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אזי קביעה זו תחייב את בית המשפט בתביעה הביטוחית. הבעיה היא כי עובדה ידועה היא שהוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ידועות בדרך כלל כמעניקות אחוזי נכות נמוכים או שוללת אותם לחלוטין.
במצב זה, אם יסתמך הנפגע על אחוזי הנכות שנקבעו לו בוועדה הרפואית מטעם הביטוח הלאומי הוא יקבל פיצוי כספי נמוך יחסית בבית המשפט. על כן, המסלול הנכון יהיה לגשת תחילה לתביעה אזרחית נגד חברת הביטוח. בניגוד לתביעת נזיקין רגילה, לתביעה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אין צורך לצרף חוות דעת רפואית ובית המשפט הוא שימנה רופא מומחה מטעמו שיבדוק את הנפגע.
המומחה הרפואי יקבע את דרגת הנכות שנותרה לנפגע, ואשר הינה לרוב תהיה גבוהה יותר מדרגת הנכות שהיתה קובעת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. בכל מקרה, מומלץ ואף רצוי כי אחוזי הנכות יקבעו על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט לפני קביעתה על ידי וועדה רפואית של הביטוח הלאומי.
חשוב לדעת כי לנכות רפואית לוקח זמן להתגבש ועל כן לא ניתן להגיש את התביעה בחודשים הראשונים שלאחריה. יש להמתין פרק זמן של מספר חודשים לפני הגשת התביעה על מנת לתת לנזק להתגבש כדי להוכיח כי הוא ממשי וקבוע. ההמתנה עלולה להיות לא פשוטה שכן משמעותה המתנה נוספת לפיצוי הכספי, ואולם ניתן לפנות בשלב ההמתנה לחברת הביטוח בבקשה ל"תשלום תכוף", סכום אשר יקוזז לבסוף מסכום התביעה הכולל.
תביעה לקביעת דרגת נכות
ברגע שרופא מומחה מטעם בית המשפט קבע בחוות דעת מטעמו את אחוזי הנכות של הנפגע, ניתן להגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי. הוועדה הרפואית מטעם המוסד תקבל את המלצתו של המומחה מטעם בית המשפט ונפגע יזכה בפיצוי כספי על פי קביעה זו.
נפגע אשר נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 20% – 90% יקבל קצבה חודשית בשיעור אחוזי דרגת נכותו מסכום הקיצבה שהיה מקבל אילו דרגת נכותו היתה 100%. לדוגמא, מי שדרגת נכותו הינה 50% יקבל מחצית הסכום שהיה מקבל אילו היה נכה בשיעור של 100%.
נכה שדרגת נכותו הינה 5%- 19% יקבל מענק חד פעמי של קצבה חודשית כפול 43. אם לאחר מכן יוחמר מצבו ותיקבע לו דרגת נכות בשיעור של מעל 20% יקבל קצבה חודשית וסכום המענק ינוכה מן הקצבה. נכה מעבודה שדרגת נכותו פחותה מ 5% אינו זכאי לכל תשלום.
חשוב להדגיש כי אמנם זכאי הנפגע לבחור בין שני מסלולי תביעה אפשריים מהם הוא יוכל להשתפות, ואולם לא יהא הנפגע זכאי לכפל פיצוי בשל העובדה כי מדובר בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. הפיצוי הכספי שיוענק לו על ידי המוסד לביטוח לאומי ועל ידי חברת הביטוח לא יעלה על 100% פיצוי סך הכל, כלומר, התשלומים אותם יקבל מהמוסד לביטוח לאומי יקוזזו לבסוף מהפיצוי אותו יקבל מחברת הביטוח בתביעה הנזיקית.
מאמרים נוספים בנושא:
תביעת תאונת עבודה
סוגי הפיצויים לנפגעי תאונת עבודה
עורך דין תאונות עבודה
זכויות בני משפחה של נפגעי עבודה
