במצב של תאונת עבודה בה נפגע כושר העבודה של העובד הוא יהיה זכאי לתשלום פיצויים. במקרים מסוימים יהיה זכאי העובד לתשלום ימי מחלה, במקרים מסוימים לדמי פגיעה ובאחרים לקצבת נכות מעבודה. מה ההבדל בין הפיצויים הללו ומי משלם אותם? על כך במאמר הבא.
תאונת עבודה מי משלם ימי מחלה- מה זה?
תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת בעבודה. תאונת עבודה היא למעשה פגיעה שספג עובד במהלך העבודה. ברוב המקרים, תאונת עבודה תהיה פגיעה פיזית. עם זאת, יש לקחת בחשבון שלעתים הפגיעה תהיה נפשית ותוביל לנזקי נכות. כמו כן, יכולים להיות מקרים חריגים של אירוע מוחי, או אירוע לב שהתרחש במהלך העבודה או כתוצאה מהעבודה. מדובר במקרים חריגים אשר עלולים להיחשב כתאונת עבודה.
בכל מצב של תאונת עבודה, על המעסיק לדווח עליה למשרד העבודה, למשטרת ישראל, לקופת החולים בה הנפגע מבוטח ולביטוח לאומי. מעסיק שיבחר לא לדווח על התאונה עובד על החוק וצפוי להיענש.
תאונת עבודה תהיה תאונה שהתרחשה במגוון נסיבות שונות-
- תאונה שהתרחשה במהלך תקין של פעילות העבודה עצמה.
- תאונה שהתרחשה בדרך אל העבודה או מהעבודה חזרה. לדוגמא, במידה שהעובד ביצע תאונת דרכים בדרכו לעבודה, הדבר ייחשב כתאונת עבודה.
- תאונה שהתרחשה בשעה העבודה או במקום העבודה לעובד שהציל או מנע נזק לאדם או רכוש.
- תאונה שהתרחשה בשעת העבודה על ידי אדם שפגע בעובד עם חפץ הנמצא במקום העבודה. חשוב שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- למבוטח שכיר- תאונה שהתרחשה בשעת הפסקה שנקבעה על ידי המעסיק ולא עלתה על 3 שעות, במקום בו העובדים סועדים, או בדרך למקום זה או בחזרה ממנו.
- גם תקיפה במהלך העבודה, כולל תקיפה מינית, ייחשבו כפגיעה בעבודה, במידה שהן גורמות לנזק גופני או נפשי ומצריכות טיפול.
תאונת עבודה מי משלם ימי מחלה- מהם ימי מחלה?
כל עובד זכאי להיעדר ממקום עבודתו בגלל מחלה או פציעה. משך ההיעדרות ישתנה בין עובד לעובד בהתאם למחלה או לפציעה ממנה סובל. עובד זכאי ליום וחצי דמי מחלה לחודש עבודה מלא אצל המעסיק. בשנה זה אומר 18 ימים. שימו לב שלא ניתן לצבור יותר מ-90 ימי מחלה.
במקרה של תאונת עבודה, עובד שנקבע לו אי כושר לעבוד למשך תקופה של עולה על 12 ימים, יקבל ימי מחלה. ימי המחלה יופעלו ביום השני והשלישי מהפגיעה. ימי המחלה ישולמו על ידי המעסיק ויהיו על חשבון ימי המחלה של העובד. מהיום הרביעי לאילך, העובד שנפגע יקבל דמי פגיעה.
תאונת עבודה מי משלם ימי מחלה- מהם דמי פגיעה?
לעתים תאונת עבודה תוביל לפגיעה זמנית שתצריך ימי מנוחה. במצב כזה, העובד יהיה זכאי לתשלום בשיעור של 75% משכר העבודה שלו ולא יותר מ-1,032 שקלים ליום. אלו הם דמי פגיעה. ניתן להגיש בקשה לדמי פגיעה למשך 12 חודשים לאחר הפגיעה. במידה שעברו 12 החודשים, תחול על הפגיעה התיישנות והעובד לא יהיה זכאי לקבלת התשלום.
איך מקבלים דמי פגיעה ומי משלם?
כאשר מתרחשת תאונת עבודה, הפעילות הבירוקרטית הנדרשת על מנת לקבל את התשלומים תתבצע מול ביטוח לאומי. על מנת לקבל פיצויים מביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, יש להגיש תביעה לדמי פגיעה וקבלת הכרה. לשם כך יש להוכיח בפני ביטוח לאומי כי אכן התרחשה תאונת עבודה.
רוב הפיצוי ישולם על ידי ביטוח לאומי והשאר על ידי המעסיק. דמי פגיעה מוגבלים ל-13 שבועות היעדרות מהעבודה. לאחר התקופה הזו, מי שעדיין נותר עם נכות בעקבות הפגיעה, בין אם חזר לעבודה או לא, יוכל להגיש תביעה לקצבת נכות מהעבודה.
תאונת עבודה מי משלם ימי מחלה- מהי קצבת נכות מעבודה?
ישנם מקרים בהם תאונת העבודה גורמת לנזק קבוע או לנכות. במצב כזה ההליך מול ביטוח לאומי הופך למורכב יותר. במצב כזה, העובד שנפגע בתאונת העבודה יצטרך להגיש תביעה ל"קצבת נכות מעבודה". לאחר מכן העובד יעבור הליך של בדיקות ובירורים. בדיקות אלה יתבצעו על ידי הועדות הרפואיות של ביטוח לאומי. לאחר הליך הבדיקות, עובד שנקבעו לו אחוזי נכות, יהיה זכאי לקבלת תשלומים חודשיים או למענק חד פעמי. גובה המענק או הקצבה תלויים במגוון רחב של גורמים שונים ביניהם סוג הפגיעה.
תאונת עבודה מי משלם ימי מחלה- תשלום על ידי המעסיק
במקרים בהם המעסיק גרם לתאונת העבודה בעקבות מעשה, הוראה או מחדל כלשהו, יכול להיות מצב בו לעובד תהיה עילת תביעה נגד המעסיק. לדוגמא, אם המעסיק לא שמר על סביבה עבודה בטוחה או לא שמר על נהלי הבטיחות הנדרשים, הוא עשוי להיות חב בפיצויים בגין הנזק, כוח עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה.
על מנת לקבל את הפיצויים הללו, על העובד להגיש על ידי עורך דין תביעה נזיקית כנגד המעסיק. לתביעה יש לצרף חוות דעת רפואית הנוגעת לנזקים שנגרמו לעובד כתוצאה מתאונת העבודה. במקרים רבים המעסיק יהיה מבוטח בביטוח תאונות עבודה והפיצויים ישולמו על ידי חברת הביטוח. כאשר מגישים תביעה מול המעסיק ניתן לקבל פיצויים מלאים על הנזקים שיוכחו.
תאונת עבודה מי משלם ימי מחלה- תשלום על ידי חברת הביטוח
כל עובד יכול לבטח את עצמו מפני תאונות עבודה, בחברות הביטוח השונות. בדרך כלל הביטוח יהיה מפני אובדן כושר עבודה חלקי או מוחלט. אובדן כושר עבודה יכול להיגרם הן מפני תאונות עבודה והן מפני בעיות רפואיות שונות.
עובד שנפגע, המבוטח מפני תאונות עבודה, יוכל לפנות לחברת הביטוח, בהתאם לתנאי הפוליסה ולהוכיח את הנזק שנגרם לו. כאשר הוכחו הנזקים, העובד יהיה זכאי לפיצויים מחברת הביטוח. פיצויים אלה ישקפו את מלוא יכולת ההכנסה של העובד לפני הפגיעה. כמו כן, הזכאות לפיצויים אלה אינה מותנית בהוכחת רשלנות או עוולה אחרת מצד המעסיק.
כאשר מתרחשת תאונת עבודה, העובד זכאי לפיצויים. הפיצויים משולמים על ידי שלושה גופים בדרך כלל- המוסד לביטוח לאומי, המעביד וחברות הביטוח. מהי תאונת עבודה, מי משלם ומה נחשב לתאונת עבודה? על כך במאמר הבא.
מי משלם על תאונת עבודה?
קיימים שלושה גופים שונים שמשלמים את הפיצויים במצב של תאונת עבודה.
- ביטוח לאומי
ביטוח על תאונות עבודה, מטעם ביטוח לאומי, הוא ביטוח המסופק לכל אזרח עובד בישראל. כאשר מתבצעת תאונת עבודה, הפעילות הבירוקרטית הנדרשת על מנת לקבל את התשלומים תתבצע מול ביטוח לאומי. על מנת לקבל פיצויים מביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, יש להגיש תביעה לדמי פגיעה וקבלת הכרה. לשם כך יש להוכיח בפני ביטוח לאומי כי אכן התרחשה תאונת עבודה.
- דמי פגיעה- לעתים תאונת עבודה תוביל לפגיעה זמנית שתצריך ימי מנוחה. במצב כזה, העובד יהיה זכאי לתשלום בשיעור של 75% משכר העבודה שלו ולא יותר מ-1,032 שקלים ליום. ניתן להגיש בקשה לדמי פגיעה למשך 12 חודשים לאחר הפגיעה. במידה שעברו 12 החודשים, תחול על הפגיעה התיישנות והעובד לא יהיה זכאי לקבלת התשלום. רוב הפיצוי ישולם על ידי ביטוח לאומי והשאר על ידי המעסיק. דמי פגיעה מוגבלים ל-13 שבועות היעדרות מהעבודה.
- קצבת נכות מעבודה- ישנם מקרים בהם תאונת העבודה גורמת לנזק קבוע או לנכות. במצב כזה ההליך מול ביטוח לאומי הופך למורכב יותר. במצב כזה, העובד שנפגע בתאונת העבודה יצטרך להגיש תביעה ל"קצבת נכות מעבודה". לאחר מכן העובד יעבור הליך של בדיקות
ובירורים. בדיקות אלה יתבצעו על ידי הועדות הרפואיות של ביטוח לאומי. לאחר הליך הבדיקות, עובד שנקבעו לו אחוזי נכות, יהיה זכאי לקבלת תשלומים חודשיים או למענק חד פעמי. גובה המענק או הקצבה תלויים במגוון רחב של גורמים שונים ביניהם סוג הפגיעה.
- המעסיק
במקרים בהם המעביד גרם לתאונת העבודה בעקבות מעשה, הוראה או מחדל כלשהו, יכול להיות מצב בו לעובד תהיה עילת תביעה נגד המעביד. לדוגמא, אם המעביד לא שמר על סביבה עבודה בטוחה או לא שמר על נהלי הבטיחות הנדרשים, הוא עשוי להיות חב בפיצויים בגין הנזק, כוח עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה.
על מנת לקבל את הפיצויים הללו, על העובד להגיש על ידי עורך דין תביעה נזיקית כנגד המעביד. לתביעה יש לצרף חוות דעת רפואית הנוגעת לנזקים שנגרמו לעובד כתוצאה מתאונת העבודה. במקרים רבים המעביד יהיה מבוטח בביטוח תאונות עבודה והפיצויים ישולמו על ידי חברת הביטוח. כאשר מגישים תביעה מול המעביד ניתן לקבל פיצויים מלאים על הנזקים שיוכחו.
- חברת הביטוח
כל עובד יכול לבטח את עצמו מפני תאונות עבודה, בחברות הביטוח השונות. בדרך כלל הביטוח יהיה מפני אובדן כושר עבודה חלקי או מוחלט. אובדן כושר עבודה יכול להיגרם הן מפני תאונות עבודה והן מפני בעיות רפואיות שונות.
עובד שנפגע, המבוטח מפני תאונות עבודה, יוכל לפנות לחברת הביטוח, בהתאם לתנאי הפוליסה ולהוכיח את הנזק שנגרם לו. כאשר הוכחו הנזקים, העובד יהיה זכאי לפיצויים מחברת הביטוח. פיצויים אלה ישקפו את מלוא יכולת ההכנסה של העובד לפני הפגיעה. כמו כן, הזכאות לפיצויים אלה אינה מותנית בהוכחת רשלנות או עוולה אחרת מצד המעביד.
מי משלם על תאונת עבודה – מה זה אומר?
תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת בעבודה. תאונת עבודה היא למעשה פגיעה שספג עובד במהלך העבודה. ברוב המקרים, תאונת עבודה תהיה פגיעה פיזית. עם זאת, יש לקחת בחשבון שלעתים הפגיעה תהיה נפשית ותוביל לנזקי נכות. כמו כן, יכולים להיות מקרים חריגים של אירוע מוחי, או אירוע לב שהתרחש במהלך העבודה או כתוצאה מהעבודה. מדובר במקרים חריגים אשר עלולים להיחשב כתאונת עבודה.
בכל מצב של תאונת עבודה, על המעסיק לדווח עליה למשרד העבודה, למשטרת ישראל, לקופת החולים בה הנפגע מבוטח ולביטוח לאומי. מעסיק שיבחר לא לדווח על התאונה עובד על החוק וצפוי להיענש.
מי משלם על תאונת עבודה – מה נחשב לתאונת עבודה?
תאונת עבודה תהיה תאונה שהתרחשה במגוון נסיבות שונות-
- תאונה שהתרחשה במהלך תקין של פעילות העבודה עצמה.
- תאונה שהתרחשה בדרך אל העבודה או מהעבודה חזרה. לדוגמא, במידה שהעובד ביצע תאונת דרכים בדרכו לעבודה, הדבר ייחשב כתאונת עבודה.
- תאונה שהתרחשה בשעה העבודה או במקום העבודה לעובד שהציל או מנע נזק לאדם או רכוש.
- תאונה שהתרחשה בשעת העבודה על ידי אדם שפגע בעובד עם חפץ הנמצא במקום העבודה. חשוב שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה.
- למבוטח שכיר- תאונה שהתרחשה בשעת הפסקה שנקבעה על ידי המעסיק ולא עלתה על 3 שעות, במקום בו העובדים סועדים, או בדרך למקום זה או בחזרה ממנו.
- גם תקיפה במהלך העבודה, כולל תקיפה מינית, ייחשבו כפגיעה בעבודה, במידה שהן גורמות לנזק גופני או נפשי ומצריכות טיפול.
תאונת עבודה מי משלם- מה לא נחשב?
ציינו שתאונה שהתרחשה בדרך אל או בחזרה מהעבודה נחשבת לתאונת עבודה. אך עם זאת, במקרה של סטייה מהמסלול מהבית לעבודה או להפך, התאונה יכולה שלא להיחשב כתאונת עבודה. לדוגמא, אם הנפגע סטה מהמסלול על מנת לעצור בסופרמרקט, האירוע לא בהכרח ייחשב כתאונת עבודה. אך קיימים אירועים שלא נחשבים כסטייה מהמסלול ביניהם ליווי הילד למוסד החינוכי (ילד עד גיל 10 או הסובל מליקוי שכלי או גופני) או עצירה לתפילה בבית הכנסת.
כמו כן, במידה שהנפגע פעל בניגוד לחוק או במידה שהוא התעלם מהוראות המעסיק, התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת, קיימות חריגות התלויות בעוצמת הפגיעה של תאונת העבודה.
