שמיעה לקויה

לשיחת ייעוץ חינם השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

תוכן עיניינים:

שמיעה לקויהההגדרה של רעש מסווגת כשמיעה של קול בעצמה לא נעימה ומטרידה היכולה לגרום לנזקים. יחידות מדידת העצמה של הרעש נקראות דציבלים. רעש שאינו בריא או מסוכן הנו ברמה של מעל 85 דציבלים.

מצב של צפצוף, רחש או צלצולים באוזן נקרא גם טינטון. זהו סוג של חבלה, ובמחלת שמיעה זו היכולה להוות הפרעה כרונית, האדם שומע כל הזמן רעש מציק באוזן העלול להפריע בתפקוד. יש שונות בין אדם לאדם במידת חומרת המחלה ויש לה רמות הפרעה שונות. הגורם המרכזי להופעת בעיה זו יכול להיות היחשפות לרעש חזק ובלתי מבוקר כהתפוצצות פתאומית, או מצב בו עובדים באופן קבוע וממושך ליד מכונות הפולטות רעש גבוה ובלתי נסבל.  בתחילה הפגיעה אינה מורגשת, אך לאחר מכן קיימת הפרעה הולכת וגדלה בה קשה להבין דיבור, במיוחד בסביבה בה ישנם כמה רעשים בו-זמנית.

מקומות עבודה בישראל שבהם קיימת אפשרות לרעש יתר מזיק הם מפעלים, תעשיות, שדות תעופה, אתרי בנייה, עסקים פרטיים ובהם ציוד מכני כבד ועוד.

ישנה הערכה כי כשליש מהמועסקים בישראל נחשפים לעצמות רעש גבוהות מהממוצע. למצב זה נלווה נזק הקשור לחוזק הרעש שנחשפים אליו. הפגיעה בשמיעה יכולה להיווצר כתוצאה מחשיפה ארוכה או קצרה לרעש חזק. הפגיעה תלויה ברמת הרעש, אופיו וסוגו, זמן ההיחשפות אליו והמבנה הגנטי של האדם. מהו אם כן מקור הרעש במקומות עבודה?

מקור של רעש תעשייתי נוצר מכמה גורמים:

רעש מכני – נגרם מכלים ומנועים בתעשייה.

רעש משריפה – שימוש בתנורי שריפה כאשר הפעולה עצמה יוצרת רעש חזק.

רעש אלקטרי – מצב בו נחשפים למנועים שונים וטורבינות.

הרעש הנוצר באתרי בנייה שעצמתו מעל 85 דציבלים, נוצר כתוצאה מהמכונות כדוגמת טרקטורי עפר, מכונות בטון, מדחסים ופטישים.

החלשות השמיעה עלולה להיות בלתי הפיכה, ומכיוון שאין פיתרון הולם, יש ליצור מצב בו ימנע התהליך וינקטו אמצעי הגנה הולמים. קיימות תקנות בטיחות בעבודה משנת 1984 הבאות לדאוג לבריאותם של אותם אנשים המועסקים ברעש. התקנות העוסקות במניעה של רעש יתר במפעלים ובתעשייה ומחייבות שימשו באמצעי הגנה שונים על מנת לשמור על העובדים מפני נזקים אפשריים.

על מנת למנוע או להפחית את החשיפה לרעש והנזק, ניתן לפעול בדרכים הבאות:

  • ביום עבודה של 8 שעות אסור להיחשף לרעש חזק מעל 85 דציבלים.
  • צריך לגרום לעובד לשהות זמן קצר יותר בסביבה בה קיים רעש קיצוני.
  • להשתמש במכונות בעלות רעש מופחת.
  • להשתמש באמצעים מבודדים מבחינה אקוסטית.
  • להגן על האנשים באופן אישי בעזרת אטמים לאוזניים או אוזניות.
  • להפנות את העובדים לבדיקות שמיעה תקופתיות מקיפות.

המצב עד כדי כך חמור שנמצא מדיווחים של ביטוח לאומי כי מחלת ההחרשות כתוצאה מרעש יתר במקום העבודה עומדת במקום הראשון ברשימת המחלות כתוצאה מהמקצוע, בהן הביטוח הלאומי מטפל. הסיכון גדל ככל שגדולה מידת החשיפה לרעש ועצמתו.

על פי תקנות הביטוח הלאומי ישנה טבלה ובה רשימת מחלות מקצוע, כאשר פגיעה מרעש היא אחת מהן. על פי הציטוט מהמקור, החל מתאריך 1.4.63  חלה התקנה הבאה: "נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור." ממצא זה הנו במצב של "עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ-85 דציבל."

כיצד אפשר להתמודד כאשר ישנו נזק שמיעתי מול הבירוקרטיה של הביטוח לאומי?

  • הביטוח הלאומי מכיר בנפגע עבודה כאשר יכולת השמיעה של העובד פחתה בלפחות 20 דציבל בשתי האוזניים לחוד.
  • על מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע יש להוכיח כי המועסק נחשף לרעש מזיק ומתמשך של מעל 85 דציבל ומבדיקת שמיעתו יתברר כי הירידה בשמיעה הנה בגלל רעש מזיק.
  • בנוסף על המועסק להגיש את תביעתו לביטוח הלאומי עד שנה מיום התיעוד הרפואי הראשוני של הנזק.
  • כאשר מתקיימים התנאים הללו המחלה מוגדרת מחלת מקצוע כתוצאה מפגיעה במהלך העבודה. פגיעה כזו יכולה לזכות את הנפגע בה לנכות לצמיתות, תלוי בעצמת הפגיעה.
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

טלי גולן עם ניסיון עשיר בתחום תאונות העבודה, תאונות גוף, מימושי ביטוח, התנהלות מול גורמים גדולים וליווי אישי. מייסדת המרכז לתאונות עבודה, מרצה בכנסים, מנהלת השתלמויות ומלווה פורומים מקצועיים.

התקשרו עכשיו
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן