אדם שנפצע או שחלה במקום עבודתו עשוי לקבל זכויות שונות עקב היותו נפגע עבודה. תאונת עבודה או מחלת מקצוע הם יהיו על פי רוב בעלי נגיעה ישירה לעבודה השוטפת. כך, במקרים מסוימים גם פגיעה בדרך לעבודה עשויה להיחשב לתאונת עבודה ולפיכך לאפשר לנפגע לקבל תגמולים שונים, פיצויים או זכויות מביטוח לאומי.
שאלה מעניינת בהקשר זה, שנידונה בין היתר בבתי המשפט, הינה מה קורה כאשר אדם נפגע במהלך יום ספורט בעבודה. האם הדבר הזה יכול להיחשב לתאונת עבודה? ואם כן, מה בדיוק מגיע למי שנפגע?
יום ספורט ותאונת עבודה
במספר פעמים שבהם בית המשפט נדרש להתייחס לסוגיה של פגיעה בעבודה, שהתקיימה במסגרת יום ספורט, עלתה תמונה מורכבת למדי. דבר דומה התקיים כאשר הגורם שנתבע להתייחס לעניין היה המוסד לביטוח לאומי (שעל פי החוק עליו לספק ביטוח לנפגעי תאונות עבודה).
ישנם מקרים שבהם נמצא העובד כמי שניזוק במסגרת העבודה ולפיכך זכאי לזכויותיו של כל נפגע בעבודה. היו מקרים שבהם הנפגע לא הוכר כלל כמי שזכאי לפיצוי כלשהו והיו גם מקרים שבהם קיבל הנפגע פיצויים, למרות שהפגיעה לא נחשבה לתאונת עבודה על פי קריטריונים מקובלים.
חשוב מאוד להכיר את נסיבות המקרה ולהבין את חומרת הפגיעה והשלכותיה לטווח הקצר ולטווח הארוך, לפני שמגיעים למסקנה חד משמעית.
האם המעביד התרשל?
בין השאלות החשובות שיקבעו האם העובד יוכל לקבל הכרה כנפגע בעבודה מצויה השאלה האם המעביד התרשל. במקרה שנידון בבית המשפט, ועיקרו השתתפות של מורה בתחרות משיכת חבל במסגרת יום ספורט, נמצא שהמעסיק התרשל מכמה בחינות.
ראשית, כך נטען, המעסיק לא סיפק הדרכה נכונה (במקרה זה, באמצעות המורה לספורט). שנית, כך נטען, לא נעשה שימוש בחבל תקני כך שההסתברות לנזק הייתה גדולה. שלישית, לנפגע נוצר נזק ממשי ומוחשי ונקבעו לו גם אחוזי נכות לצמיתות. בסופו של דבר קיבל התובע סכום משמעותי של פיצוי כספי עקב הנזק שנגרם לו.
פעילות חובה ופעילות רשות
שאלה חשובה נוספת שיש לה נגיעה לגבי הפיצוי המגיע למי שנפגע במהלך יום ספורט בעבודה היא האם הפעילות הייתה חובה או שמא מדובר בפעילות שהיא רשות. במקרה אחר שנידון בבית המשפט, מקרה שבו נשללה הזכאות לפיצויים בשל תאונת עבודה נקבע שהפגיעה לא הייתה ממשית ומחושית.
בנוסף, כך נטען בהכרעת הדין, ההשתתפות ביום הספורט אמנם הייתה חובה אולם הפעילות הספציפית שבה לקח התובע חלק לא הייתה בגדר חובה. אם סבור היה שפעילות זו לא מתאימה או מסוכנת, יכול היה להימנע מהשתתפות פעילה.
הכרת המוסד לביטוח לאומי
בהנחה שפגיעה במסגרת יום ספורט אירעה במהלך עבודה, רשאי הנפגע לתבוע את המוסד לביטוח לאומי לצורך הכרה בו כנפגע עבודה. במידה והמוסד יכיר בפגיעה ככזו יהיה זכאי הנפגע לזכויות שונות כגון:
- דמי פגיעה – תשלום הזה נועד לפצות את הנפגע שנאלץ להיעדר ממקום עבודתו למשך תקופה של לא יותר משלושה חודשים.
- טיפול רפואי – הטיפול הרפואי שהנפגע נזקק לו כתוצאה מההשתתפות ביום הספורט, יינתן ללא עלות ובמימון הביטוח הלאומי.
- גמלת נכות – במידה וועדה רפואית הכירה בפגיעה כחמורה דיה יוכל הנפגע גם לקבל תגמולים מסוגים שונים כגון קצבת נכות או פיצוי חד פעמי.
תביעה נגד המעסיק וחברת הביטוח
מעבר לזכות להגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי ניתן גם להגיש תביעה כנגד המעסיק או חברת הביטוח שלו. הפיצוי, אם יקבע, לא בהכרח קשור להכרה בתאונה כתאונת עבודה. בין היתר יבדקו נסיבות התאונה, רשלנות תורמת של הנפגע, חובת תום הלב, מידת הפגיעה והנזק ועוד.
