סעיף 79 לחוק ביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 מגדיר בתור פגיעה בעבודה, תאונת עבודה ומחלת מקצוע. פגיעה מסוג זה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי מזכה את הנפגע בקבלת תשלום של דמי פגיעה בעבודה לתקופה של 90 יום ובמקרים בהם גם לאחר תקופה זו קיים קושי לחזור לעבודה או למצוא תפקיד חלופי ישנה האפשרות להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מהעבודה.
יחד עם זאת, קיימים גם מצבים בהם הנזק הנו תוצאה של פגיעות מתמשכות לאורך שנות העבודה במקצוע. לצורך הכרה גם בפגיעה מסוג זה כפגיעה בעבודה פיתחו בתי הדין לעבודה את תורת הפגיעות הזעירות או תורת המיקרו טראומה.
ב"ל 342-10-09 ברקוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי מיקרוטראומה
תביעה להכרה בפגיעה בגב כתוצאה מתאונה שהתרחשה במהלך העבודה לפי תורת המיקרו טראומה. התובע שנולד בשנת 1946 עבד מה-12 לדצמבר 1972 עד ליציאתו לפנסיה ב-31 ליולי 2008 ברכבת ישראל. התובע עבד כנהג מסוגים שונים כאשר עד שנת 2006 עבד כעוזר קטר, נהג נוסעים ומשא במקביל והחל משנה זו בעיקר כנהג נוסעים.
עבודתו כללה סוגים שונים של בדיקות שהצריכו סחיבה של משאות כבדים והתכופפות. מלבד זאת, במהלך עבודתו נדרש התובע לשבת הרבה מאד שעות על כיסאות ללא קפיץ, כאשר רק בשנת 2000 הוחלפו כסאות נהגי הקטרים בכיסאות בפניאומאטיים בהם לא מרגישים את הרעידות של הדרך. בשנת 2006 נדרש התובע לעבור ניתוח בשל פריצת דיסק.
בית הדין האזורי לעבודה מינה מומחה רפואי שהגיש את חוות דעתו בשאלות לגבי המחלה של התובע והקשר בינה ובין העבודה, אם קיים קשר האם אפשר לייחס אותו לאירוע מסוים, אם הייתה פגיעה האם היא יכולה להיות תוצאה של תהליך, האם תנאי העבודה של התובע או גורמים אחרים היו יכולים להשפיע על התפתחות המחלה, האם מדובר במצב מתמשך והאם ההשפעה של תנאי העבודה הייתה גדולה יותר מאשר של נתונים אחרים.
בשלב מסוים, החליט בית הדין לבקשת התובע למנות תחת המומחה הראשון מומחה נוסף שכן חוות דעתו של המומחה הראשון לקתה בחסר והתייחסה להיבטים משפטיים יותר מאשר להיבטים רפואיים בתיק. המומחה השני שמונה בתיק קבע שהתובע סובל ממחלה ניוונית שהגורם לה הוא פריצת דיסק לצד ימין.
הוא מציין שקשה לקבוע בבירור ביחס לקשר בין המחלה ותנאי העבודה במקרה של התובע אולם קשר כזה הוצג במקרים של נהגי מלגזות, טייסי הליקופטרים, נהגי משאיות כבדות ומפעילי ציוד אצל נהגי קטרים נערך מחקר אחד שתוצאתו לא הייתה ברורה.
יחד עם זאת, בכל המקצועות הללו קיימות רעידות במכונות שגורמות לרעידות בכל חלקי הגוף של העובד, שנחשבות לגורם סיכון למחלה הניוונית שקיימת אצל התובע. מדידות שנערכו ברכבות מעבר לים הראו שהעובדים חשופים לסיכון זה, כאשר גם כאבי גב אצל עובדים שנחשפים לרעידות מסוג זה שעומדים בתנאים, הוכרו כמחלת מקצוע בחלק מהמדינות ולכן הוא חושב שהרעד לאורך תקופה היווה סיכון בריאותי אצל התובע.
קשה להשתמש בתיאוריה של מיקרוטראומה על מנת להסביר זאת, אולם לא נמצאו גורמי סיכון אישיים של התובע למחלה שהיו יכולים להשפיע עליו יותר מאשר החשיפה לרעד שיכולה לגרום לתהליך לאורך זמן שזוהי תוצאתו. כבוד שופטת בית הדין האזורי בחיפה סגנית הנשיא איטה קציר מקבלת את התביעה וקובעת שהמומחה אומנם לא מתייחס ישירות לאפשרות של מיקרוטראומה אומנם הרטט בכל הגוף יכול להיות שווה לגורמים אישיים במשקל כזה שכל נסיעה שבה הורגש הרעד גרמה לפגיעה מצטברת.
