האפיק המרכזי דרכו מתקבלים פיצויים בשל תאונות עבודה הוא המוסד לביטוח לאומי, היות שכל עובד המועסק כחוק מבוטח דרכו. קיימת אפשרות, בנסיבות שונות, לקבל פיצויים מהמעביד או מהגורם אשר מבטח אותו. ולבסוף, עובדים יכולים לרכוש עבור עצמם פוליסות ביטוח שונות המעניקות כיסוי למקרים של תאונות ופגיעות במסגרת העבודה.
תאונת עבודה וביטוח לאומי
הביטוח הלאומי מבטח את העובדים ממפני נזקים שונים שיגרמו להם במסגרת העבודה, ולכן עצם הנזק הוא שמקים את הזכות לפיצויים. לשם זכאות לפיצויים מהביטוח הלאומי, יש להוכיח בפניו כי התרחשה "תאונת עבודה". הגדרתה של תאונה שכזו היא נרחבת ביותר, וכוללת כל תאונה שהתרחשה במקום העבודה או בעת פעילות מטעם העבודה. לאור ההגדרה הרחבה, תאונות שהתרחשו בדרך אל העבודה או בחזרה ממנה מוכרות אף הן כתאונות עבודה.
כאשר מדובר במקרה של תאונת עבודה שגרמה לפגיעה זמנית, אשר על פי קביעת רופא מצריכה ימי מנוחה, יהיה זכאי העובד לתשלום עבור ימים אלה בשיעור של 75% משכר העבודה, ולא יותר מ-1,032 ₪ ליום. פיצויי זה מכונה "דמי פגיעה", והגשת בקשה לקבלתו מוגבלת בזמן ל-12 חודשים שלאחר הפגיעה. הפיצוי ישולם בחלקו על-ידי המעביד, וברובו על-ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם, הפיצויים דרך אפיק זה מוגבלים ל-13 שבועות היעדרות מהעבודה, וכאמור לתקרת תשלום. משכך, אפיק זה מספק פיצויי חלקי על הנזק.
במקרה שבו מדובר בתאונה חמורה יותר, אשר גרמה לנזק קבוע או נכות, ההליך מול הביטוח הלאומי הופך מורכב יותר, אך הפיצויים עשויים להיות משמעותיים יותר. עובד שנפגע צריך לעבור הליך של בירורים ובדיקות, שיבוצע על-ידי ועדות רפואיות של הביטוח הלאומי, לאחר שיגיש "תביעה לקצבת נכות מעבודה".
בסופו של ההליך יהיה זכאי עובד שנקבעו לו אחוזי נכות לקבלת תשלומים חודשיים, או מענק חד פעמי. קביעת גובה המענק שישולם או קצבת הנכות החודשית הוא מורכב, ותלוי במגוון נרחב של משתנים הקשורים לעובד ולסוג הפגיעה. תכליתה של קצבת הנכות היא לפצות את העובד על אובדן כושר העבודה בשל תאונה העבודה.
תביעה מול המעביד
כאשר מעשה או מחדל של המעביד הם שגרמו לתאונה, הדבר מוגדר "תאונת עבודה" יתכן שתקום לעובד עילת תביעה כנגדו. לדוגמה, כשהמעביד לא שמר על סביבת עבודה נאותה או לא הבטיח נהלי עבודה שימנעו את הפגיעה, הוא עשוי להיות חב בפיצויים בשל הנזק, מכוח עוולת הרשלנות או הפרת חובה חקוקה.
לצורך קבלת פיצויים שכאלו, יש להגיש באמצעות עורך-דין תביעה נזיקית כנגד המעביד, ולצרף לתביעה חוות דעת רפואית אודות הנזק שנגרם לעובד. בנסיבות רבות, יהיה המעביד מבוטח בביטוח תאונות עבודה. לכן, אם בית המשפט יפסוק לעובד פיצויים, הם ישולמו על-ידי חברת הביטוח ולא המעביד.
היתרון של תביעה באפיק זה היא היכולות לקבל פיצוי מלא על הנזק שיוכח, ולא פיצויי כשל הביטוח הלאומי אשר לא מספק תרופה למלוא הנזק העתידי וההוצאות שיוציא העובד. אולם, בית המשפט שדן בתביעה עשויה להתחשב בשיעור הפיצויים שהתקבלו מהביטוח הלאומי בעת קביעת גבוה הפיצויים בהם יחויב המעביד.
לבסוף, עובדים רבים מבטחים עצמם מפני תאונות בעבודה. במרבית המקרים מדובר בביטוח מפני אובדן כושר עבודה (חלקי או מוחלט). עובד מבוטח רשאי לפנות לחברת הביטוח, בהתאם לתנאי הפוליסה, ולהוכיח את הנזק שנגרם לו. גם באפיק זה ניתן לקבל פיצויים אשר ישקפו את מלוא יכולת ההכנסה של העובד לפני הפגיעה, והזכאות לפיצויים אינה מותנית בהוכחת רשלנות או עוולה אחרת מצד המעביד.
ראו גם:
האם הורדת ילד מהגן נחשב תאונת עבודה?ה
מהן תאונות עבודה?
תאונות עבודה הן תאונות המתרחשות בעבודה. תאונת עבודה היא למעשה פגיעה שספג עובד במהלך העבודה. ברוב המקרים, תאונות עבודה יהיו פגיעות פיזיות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שלעתים הפגיעה תהיה נפשית ותוביל לנזקי נכות. כמו כן, יכולים להיות מקרים חריגים של אירוע מוחי, או אירוע לב שהתרחש במהלך העבודה או כתוצאה מהעבודה. מדובר במקרים חריגים אשר עלולים להיחשב כתאונות עבודה. תאונת עבודה היא תאונה שנגרמה לעובד או שכיר במהלך העבודה, בדרכו אליה או בחזרה ממנה. תאונות עבודה מזכות את הנפגעים בפיצויים.
מה נחשב תאונת עבודה?
תאונות עבודה הן תאונות שמתרחשות רק במהלך תקין של פעילות העבודה עצמה. גם תאונות שמתרחשות בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה נחשבות כתאונות עבודה. לדוגמא, במידה שהעובד ביצע תאונת דרכים בדרכו לעבודה, הדבר ייחשב כתאונת עבודה. אך עם זאת, במקרה של סטייה מהמסלול מהבית לעבודה או להפך, התאונה יכולה שלא להיחשב כתאונת עבודה. לדוגמא, אם הנפגע סטה מהמסלול על מנת לעצור בסופרמרקט, האירוע לא בהכרח ייחשב כתאונת עבודה. אך קיימים אירועים שלא נחשבים כסטייה מהמסלול ביניהם עצירה בגן הילדים, עצירה לתפילה בבית הכנסת ועוד.
יש לקחת בחשבון כי במידה שהנפגע פעל בניגוד לחוק או במידה שהוא התעלם מהוראות המעסיק, התאונה לא תיחשב כתאונת עבודה. עם זאת, קיימות חריגות התלויות בעוצמת הפגיעה של תאונת העבודה.
מה מגיע לעובד במקרה של תאונות עבודה?
כאשר מתרחשות תאונות עבודה, הפעילות הבירוקרטית הנדרשת על מנת לקבל את התשלומים תתבצע מול ביטוח לאומי. יש לקחת בחשבון כי יש להוכיח בפני ביטוח לאומי כי אכן התרחשה תאונת עבודה.
- דמי פגיעה- לעתים תאונת עבודה תוביל לפגיעה זמנית שתצריך ימי מנוחה. במצב כזה, העובד יהיה זכאי לתשלום בשיעור של 75% משכר העבודה שלו ולא יותר מ-1,032 שקלים ליום. אלו נקראים דמי פגיעה. ניתן להגיש בקשה לדמי פגיעה למשך 12 חודשים לאחר הפגיעה.
- קצבת נכות מעבודה- ישנם מקרים בהם תאונת העבודה גורמת לנזק קבוע או לנכות. במצב כזה ההליך מול ביטוח לאומי הופך למורכב יותר. במצב כזה, העובד שנפגע בתאונת העבודה יצטרך להגיש תביעה ל"קצבת נכות מעבודה". לאחר מכן העובד יעבור הליך של בדיקות ובירורים על ידי הועדה הרפואית של ביטוח לאומי. לאחר הליך הבדיקות, עובד שנקבעו לו אחוזי נכות, יהיה זכאי לקבלת תשלומים חודשיים או למענק חד פעמי.
במקרים בהם המעביד גרם לתאונת העבודה בעקבות מעשה, הוראה או מחדל כלשהו, יכול להיות מצב בו לעובד תהיה עילת תביעה נגד המעביד. על מנת לקבל את הפיצויים הללו, על העובד להגיש על ידי עורך דין תביעה נזיקית כנגד המעביד. לתביעה יש לצרף חוות דעת רפואית הנוגעת לנזקים שנגרמו בתאונה. כאשר מגישים תביעה מול המעביד ניתן לקבל פיצויים מלאים על הנזקים שיוכחו.
שימו לב- כל עובד יכול לבטח את עצמו מפני תאונות עבודה, בחברות הביטוח השונות. בדרך כלל הביטוח יהיה מפני אובדן כושר עבודה חלקי או מוחלט. אובדן כושר עבודה יכול להיגרם הן מפני תאונות עבודה והן מפני בעיות רפואיות שונות.
עובד שנפגע, המבוטח מפני תאונות עבודה, יוכל לפנות לחברת הביטוח, בהתאם לתנאי הפוליסה ולהוכיח את הנזק שנגרם לו. כאשר הוכחו הנזקים, העובד יהיה זכאי לפיצויים מחברת הביטוח. פיצויים אלה ישקפו את מלוא יכולת ההכנסה של העובד לפני הפגיעה. כמו כן, הזכאות לפיצויים אלה אינה מותנית בהוכחת רשלנות או עוולה אחרת מצד המעביד.
חובת דיווח על תאונות עבודה
בכל מצב של תאונת עבודה, חלה חובת דיווח על התאונה למשרד העבודה, למשטרת ישראל, לקופת החולים בה הנפגע מבוטח ולביטוח לאומי. חובת הדיווח חלה על המעביד.
דיווח על תאונות עבודה, יתבצע על ידי המעסיק באמצעות טופס מתאים. את הטופס ניתן להשיג באגף הפיקוח על העבודה. מעסיק שיבחר לא לדווח על התאונה עובד על החוק וצפוי להיענש. יש לקחת בחשבון כי אין קשר בין חובת הדיווח למחלקת הפיקוח לבין הגשת התביעה לביטוח לאומי. כלומר, בדרך כלל המעסיק יצטרך להגיש שני דיווחים כאשר אחד למחלקת הפיקוח והשני לביטוח לאומי.
תאונות עבודה לעצמאים
עצמאים רבים אינם מודעים לזכויות שלהם בכל הנוגע לביטוח או תאונת עבודה, הן מביטוח לאומי והן מחברות הביטוח הפרטיות. כתוצאה מכך עצמאים רבים לא מדווחים על תאונה הנגרמות להם ומפסידים את הזכויות שלהם כעובדים עצמאים הזכאים להטבות שונות. לכן חשוב להבין מהן תאונות עבודה לעצמאים.
תאונות עבודה לעצמאים, מוגדרות כתאונות שאירעו במהלך העבודה, עקב העבודה, בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה. בתאונות לעצמאים, חובה להוכיח שהתאונה התרחשה תוך כדי עיסוקו של העצמאי. כמו כן יש להוכיח כי העיסוק היה בסוג עבודתו של העצמאי.
עובד עצמאי שנפגע בתאונת עבודה, זכאי לקבל דמי פגיעה עד 90 ימים מיום תאונת העבודה. כמו כן, עובדים עצמאים זכאים לטיפולים רפואיים בחינם, כולל אשפוז, בהתאם למידת חומרת הפגיעה ולמידת הצורך.
שימו לב- על פי חוק ביטוח לאומי, עובד עצמאי זכאי לדמי פגיעה רק במצב בו היה רשום כעובד עצמאי ברשויות המס ובגוף ביטוח לאומי. אם יש צורך, עובד עצמאי רשאי לתבוע גם תביעה לנכות, במקרה הצורך. במקרה של נכות, העובד יעבור את הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, שם יבחנו את מצבו וידונו בכך. לאחר הוועדה הרפואית, בהתאם לרמת הפגיעה ייקבעו אחוזי הנכות של העובד ובהתאם לכך תיקבע הקצבה החודשית, או מענק חד פעמי המגיעים לעובד.
במידה שנדחתה הבקשה לביטוח לאומי יש לפנות לעורך דין מתאים. בסיוע של עורך הדין, ניתן להגיש בקשה חדשה. את הבקשה ניתן להגיש כשנה לאחר המועד בו התקבל הסירוב. במקרים מסוימים ניתן לערער על החלטתה של הוועדה הרפואית לאחר 60 ימים מקבלת הסירוב.