המוסד לביטוח לאומי אחראי על פיצויים של שכירים ועצמאיים במקרה של פגיעה בעבודה. סעיף 79 לחוק ביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 קובע שתאונת עבודה היא "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי- תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
מלבד זאת, סעיף 80 לחוק קובע: " רואים כתאונת עבודה אף אם –
1. אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
יחד עם זאת, תאונה שהתרחשה בנסיבות המתוארות לעיל לא תיחשב לתאונת עבודה לפי סעיף 81 (1) אם הייתה סטייה או הפסקה משמעותית בדרך הרגילה שאותה עושה המבוטח לעבודתו שלא הייתה חלק ממטלות העובד כלפי מעסיקו, משמע כזו המנתקת את הזיקה בין התאונה ומקום העבודה של העובד.
למרות זאת נקבע בסעיף 81(ב) שליווי ילד למעון, גן או מקום אחר שנקבע על ידי השר שהילד צריך להיות שם באופן קבוע או בחזרה ממקום זה, או עצירה לצורך תפילת בוקר במקום בו הפרט נוהג להתפלל כסטייה או הפסקה משמעותית מדרכו של העובד.
במקרים אלו יש לפנות בתביעה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים של המבוטח כדי להגיש תביעה לקבלת דמי פגיעה בעבודה לפיצוי על הנזק שנגרם לכושר העבודה של הפרט כתוצאה מהתאונה. במידה והביטוח הלאומי לא מכיר באירוע כתאונת עבודה ניתן לפנות בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה על מנת שיכריע בנדון.
אם האירוע הוכר על ידי הביטוח הלאומי ישולמו דמי פגיעה בעבודה לתקופה של 90 יום בלבד, כאשר לאחר מכן קיימת האפשרות לפנות לקבלת גמלת נכות מעבודה אם כושר העבודה לא חזר לתקנו.
פסיקה
ב"ל 6204-09 בן ישראל נ' ביטוח לאומי- התובעת נפגעה ב-24 למרץ 2009 בתאונת דרכים שהתרחשה לטענתה בדרך לעבודתה ולכן היא מבקשת מהנתבעת להכיר בתאונה כתאונת עבודה ולשלם לה את דמי הפגיעה המגיעים לה כתוצאה מכך.
הביטוח הלאומי דחה את ההכרה בתאונה כתאונת עבודה משום שזו התרחשה לאחר שהתובעת התעכבה בטיפת חלב לצורך סידורים ולכן מנותקת הזיקה בין הפגיעה והעבודה. התובעת גרה בכפר יונה אך עובדת בגבעתיים. בבוקר התאונה היא התכוונה לעצור עם הילדה לבדיקה בטיפת חלב, לשים את הילדה בגן ולהמשיך לעבודתה, כאשר איחור זה בתיאום מראש עם המעסיק. בפועל, לאחר שהתובעת שמה את הילדה היא נפגעה בדרך בתאונת דרכים.
השאלה המרכזית המצויה במחלוקת הנה האם העצירה בטיפת חלב לצורך סידור אישי מנתקת את הקשר הסיבתי. כבוד שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הגברת אורנית אגסי מקבלת את התביעה וקובעת כי מדובר בתאונת עבודה. הפסיקה קובעת שכאשר מחשיבים גם תאונות שהתרחשו בדרך לעבודה כפגיעה בעבודה ישנה כבר הרחבה משמעותית של החזקה בחוק.
אומנם על אף האמור כן נקבע בחריג שליווי ילד לגן לא יהווה הפסקה משמעותית בדרך לעבודה. בדנן, כמו בפסק דין קודם של בית הדין בו העובדות היו דומות שהתובעת האריכה את דרכה לעבודה לצורך סידורים פרטיים ולא כחלק מהחובות שלה כלפי המעסיק.
כבוד השופטת אגסי פונה לצורך ההכרעה לפרשנות סעיף החוק בדרך הבוחנת את התכלית שלצורכה הוראת החוק נקבעה ומציינת שהביקורת בטיפת חלב הייתה רק חלק ממטרתה העיקרית של התובעת שהייתה להגיע למקום העבודה ולכן מספיק שהתאונה התרחשה לאחר שהיא ליוותה את ילדתה לגן על מנת להכיר במקרה כתאונת עבודה.
ראו גם:
