האם צרידות יכולה להיחשב כמחלת מקצוע?

לשיחת ייעוץ חינם השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

תוכן עיניינים:

מאמצים רבים מושקעים היום על מנת לצמצם ככל הניתן את האפשרות לפגיעות שונות של העובד במקום עבודתו.

מחלת מקצוע  על פי הוראה 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 היא מחלה שנגרמה לעובד כתוצאה מעיסוקו העצמאי או עבודתו מטעם או אצל מעביד מסוים. בהמשך נקבע בסעיף 85 לחוק ששר העבודה ייקבע בהתאם לייעוץ שיקבל משר הבריאות כי מחלה מסוימת מהווה מחלת מקצוע.

רשימת המחלות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלות מקצוע מוגדרות בתקנות 44-46.  בדומה על מנת שהפגיעה תוכר כמחלת מקצוע ותזכה את הנפגע יש להראות לא רק שהמחלה מוגדרת בתקנות, אלא גם שהפרט חלה בה בתקופה שהוכרה ככזו ושקיים קשר סיבתי בינה ובין עבודתו כפי שמוגדר בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תש"יד-1954.

במקרים שיש חשד שהמחלה נגרמה כתוצאה מהמקצוע יש לפנות להגשת תביעה לקבלת דמי פגיעה בעבודה אותה יש להגיש תוך שנה מקרות הפגיעה.

במקרה של דחיית התביעה, קיימת למבוטח האפשרות לערער בתוך שישה חודשים מהמועד בו קיבל את הדחייה בכתב, על ההחלטה לבית הדין האזורי הסמוך לביתו. בדרך כלל בתביעות אלו יבקש בית הדין את הסכמת הצדדים למנות מטעמו מומחה רפואי בתחום הרלבנטי על מנת שיבחן את קיום הקשר הסיבתי בין הפגיעה ותנאי העבודה.

צרידות יכולה להיגרם מסיבות שונות החל מאלרגיה, דלקת גרון, בעיות וושט ועד כתוצאה של עבודה קבועה (את הפירוט המלא של הסיבות לצרידות תוכלו לקרוא כאן). בעניין היותה של צרידות מחלת מקצוע של עובדים המועסקים במקצוע ההוראה והקיום לקשר סיבתי לעניין זה קיימים פסקי דין המראים על הלכות שונות.

פסיקה

ב"ל 11247-07 מרמלשטיין נ' ביטוח לאומי- התובע ביקש להכיר בצרידות שלו כפגיעה כתוצאה ממיקרו-טראומה או לחלופין מחלת מקצוע. התובע עבד בין השנים 2005-1962 כמורה מלבד שתי הפסקות של שלוש וחצי שנים, כאשר אחוזי המשרה השתנו במרוצת הזמן והוא לימד בין 30 ל-40 תלמידים בכיתה.

הצדדים הסכימו להעברת התיק לעיונו של מומחה רפואי מטעם בית הדין האזורי לעבודה שיבחן את הקשר הסיבתי בין המחלה והמקצוע בנסיבות אלו ובית הדין אף הסכים להגשת מסמכים נוספים מטעם התובע. המומחה התייחס בחוות הדעת שלו לבדיקת אנדוסקופיה שנערכה לתובע, ממצאים קליניים שהתגלו בבדיקת התובע והתאריכים בהם התלונן התובע על קושי זה כפי שעולה מהמסמכים שבתיק.

בדנן מצביע המומחה על כך שבדיקה גסטרואנטרולוגית הוכיחה את קיומה של דלקת בוושט דיסטלי ושטיפולים שניסה התובע בשל כך לא תרמו להפחתת הצרידות. בדיקה נוספת שעבר בשנת 2007 העלתה ממצאים ברורים של רפלוקס עם קושי בדיבור.

דחיית הקשר הסיבתי בין הצרידות ומקצועו של התובע

ראשית, לפי החומר המונח בפניו קובע המומחה שלמרות המסמכים הנוספים שצורפו על ידי התובע שהראה שהתלונות על הצרידות הופיעו גם בשנות ה-90 ואף קודם לכן, לאור הבירור הרפואי שהוא עבר אין לו אלא לקבוע שהתלונות החלו רק בשנת 2006 בסיום שנות העסקתו בהוראה.

בדומה קובע המומחה שהממצאים שעלו הן בבדיקות קודמות שעבר התובע והן בזו שנעשתה על ידו מראים כי הצרידות במקרה זה של התובע הופיעה כתוצאה מהרפלוקס ממנו הוא סובל ולא בשל מקצועו.

הוא מתייחס לכך שהן בבדיקת האנדוסקופיה שבוצעה והן בבדיקה על ידי רופא האף-אוזן גרון נראו עדויות ברורות לרפלוקס ולכן התרומה של השימוש בקול במסגרת עבודתו כמורה הייתה קטנה מאד אם בכלל שכן גם מיתרי הקול שלו חלקים. לאור חוות דעתו של המומחה הרפואי מורה כבוד שופטת בית הדין האזורי הגברת יפה שטיין על דחיית התובענה.

ראו גם:

אובדן כושר עבודה

לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

טלי גולן עם ניסיון עשיר בתחום תאונות העבודה, תאונות גוף, מימושי ביטוח, התנהלות מול גורמים גדולים וליווי אישי. מייסדת המרכז לתאונות עבודה, מרצה בכנסים, מנהלת השתלמויות ומלווה פורומים מקצועיים.

התקשרו עכשיו
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן