לקות שמיעה כמחלת מקצוע

לשיחת ייעוץ חינם השאירו פרטים כבר עכשיו ונחזור אליכם בהקדם!
לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

תוכן עיניינים:

ליקוי שמיעה משמעו אובדן מלא או חלקי של יכולת השמיעה. אובדן זה יכול להיות להתרחש במגוון גילאים כתוצאה מגורמים שונים, בין היתר, מום מולד, דלקות, חור בעור התוף, נוזלים, תרופות ועד לפגיעות כתוצאה מעבודה בתנאי סביבה רועשים מדי.

המוסד לביטוח לאומי אחראי על ביטוח העובדים השכירים והעצמאים במקום עבודתם, כאשר סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה]-1995 קובע מהי פגיעה בעבודה עליה יחולו הוראות החוק ומתייחס בין היתר גם למחלת מקצוע ולנזק כתוצאה מפגיעה מתמשכת לאורך זמן המכונה גם מיקרו טראומה.

יחד עם זאת הזכות לקבלת דמי פגיעה או גמלה כתוצאה ממחלת מקצוע תלויה בכך שהמחלה מוגדרת כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 , הפרט לקה בה כאשר המחלה הוכרה כמחלת מקצוע ושהיא נגרמה בשל העבודה אצל המעסיק או עקב משלח היד שלו כעצמאי.

לעניין הכרה בלקות שמיעה כמחלת מקצוע, נקבע שנדרשת הוכחה לפגיעה באוזנו הפנימית של העובד שגרמה לפגיעה בשמיעה בתדרי הדיבור, קשר סיבתי בין הפגיעה באוזן והרעש בסביבת העבודה ושהרעש הממוצע המשוקלל יהיה 85 דציבל לפחות.

כאן גם המקום לציין לפיכך, שלא כל פגיעה בשמיעה של העובד כתוצאה מרעש מהווה מחלה. למידע נוסף בנושא פגיעה בשמיעה – אתר www.ear.org.ilהמשימה להראות שהמחלה נגרמה כתוצאה מהעבודה מוטלת כאמור לפי חובת ההוכחה במשפט האזרחי על התובע.

פסיקה

ב"ל 00104/98 אביבי נ'  המוסד לביטוח לאומי- תביעה לצורך הכרה בלקות השמיעה של התובע כתאונת עבודה, זאת לאחר שהכרה זו נדחתה על ידי הביטוח הלאומי מהנימוק שלא קיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע והמחלה ממנה הוא סובל ואילו זו נגרמה מגורמים אחרים שההשפעה שלהם הייתה רבה יותר מזו של עבודתו.

התובע עבד בבסיס צבאי כרפד משנת 1967. התובע נאלץ במסגרת עבודתו במפעל לגזור, לחתוך ולתפור גומיות ובדים.  כאשר עד לשנת 1997 עבד במשרה של חמישה ימים בשבוע, שמונה וחצי שעות ו-40 שעות נוספות בחודש כאשר רק בשנתיים האחרונות, הופסקו השעות הנוספות. לפי התצהיר שהוגש על ידי התובע נעו רמות הרעש בסביבת העבודה שלו נעו בין 73 ל-92 דציבל.

המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין האזורי בתל אביב, התבקש לענות על מספר שאלות במטרה לקבוע האם קיימת פגיעה שנוצרה כתוצאה מתנאי העבודה של התובע.

המומחה הרפואי קבע במקרה דנן שתלונתו של התובע בעניין הטינטון הנה סובייקטיבית בלבד, מלבד זאת אומנם קיימת בעיה בטונים גבוהים ברם הלקות בשמיעה בתדר הדיבור אינה קשורה לעבודתו. המומחה מציין כי יכול להיות קשר בין הבעיה הקיימת בשמיעה בטונים גבוהים לגיל והחשיפה לרעש בסביבת העבודה, יחד עם זאת לא מתקיימים התנאים כדי להכיר בכך שהמצב נוצר כתוצאה ממחלת מקצוע.

במקרה של התובע ליקוי השמיעה היה יכול לפי המומחה להיגרם גם כתוצאה מחבלה שנגרמה לצווארו, כאשר מלבד זאת היקף עבודתו של התובע לא עולה לידי דרישות הסעיף, שכן הוא נחשף לרעש בשיעור זה רק מספר שעות בשבוע ובמקביל לחבישת אוזניות מגן.

בעניין ההכרה בפגיעה כתוצאה ממיקרו טראומה מציינת כבוד השופטת ורדה סמט שלא מתקיימים בדנן התנאים הנדרשים בפסיקה המתייחסים לקשר סיבתי מבודד בין תנאי העבודה והפגיעה ותשתית עובדתית המוכיחה את אותם אירועים שהיו יכולים להוביל לתוצאה המזיקה.

זאת, משום שהפעולה בה נחשף התובע לרעש המזיק הייתה רק אחת מבין מספר מטלות אחרות אותן ביצע במסגרת עבודתו והעובדה שהפגיעה בשמיעה הייתה יכולה להיות גם כתוצאה של הגיל והשירות הצבאי של התובע ולכן לא ניתן לקבוע מה קשור לתנאי העבודה ולכן היא דוחה את התביעה.

לשיחת ייעוץ חינם
צרו איתנו קשר

או חייגו

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

מומחית תאונות עבודה: עו"ד טלי גולן

טלי גולן עם ניסיון עשיר בתחום תאונות העבודה, תאונות גוף, מימושי ביטוח, התנהלות מול גורמים גדולים וליווי אישי. מייסדת המרכז לתאונות עבודה, מרצה בכנסים, מנהלת השתלמויות ומלווה פורומים מקצועיים.

התקשרו עכשיו
מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!
דילוג לתוכן