תאונת עבודה בעת שטיפת כלים

אחת מהתופעות המכוערות בשוק העבודה, אשר באה לידי ביטוי ברובן המוחלט של מדינות העולם, היא הניצול של גורמים מוחלשים בשוק קפיטליסטי, כאשר לצורך מקסום הרווח, קיימים מעסיקים הבוחרים למנוע מהעובדים עבורם את תנאי העבודה הבסיסיים המגיעים לכל עובד בהתאם לחוק.

מהן הזכויות של עובד שנחתך בעת שטיפת כלים?

במידה ואתם אזרחי ישראל ומקבלים תלוש שכר מסודר בו אתם משלמים מידי חודש לביטוח לאומי אתם מבוטחים מפני פגיעות גוף במקרים של תאונות עבודה או מחלות מקצוע. אם התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של המעסיק של העובד אפשר לתבוע פיצויים, ואם התאונה נגרמה מרשלנות העובד יהיה זכאי לפיצויים דרך ביטוח לאומי.

מיותר לציין, כי הוכחת הנזק בביטוח לאומי יכולה לערוך זמן רב ועל כן כדאי לגשת לחברה מקצועית שתעזור במימוש הפיצויים המגיעים לעובד. חתך הנגרם לאחר שטיפת כלים הוא דבר נפוץ הקורה לעובדים רבים, ומרביתם כלל לא מודעים לזכויות המגיעות להם. לעיתים ימי מחלה של מספר ימים יספיקו וכן לא ייגרם נזק רב לעובד.

אולם, במקרים בהם החתך גורם לנזק ממשי ולאובדן כושר עבודה של העובד אשר עלול למצוא את עצמו מתקשה לעסוק בתחום המסעדנות בעתיד, הרי שהוא יכול לדרוש ולקבל תגמול השווה הרבה מאוד כסף.

אבל מה קורה במקרים שלעובד אין תלוש שכר מסודר? האם חלים עליו כל דיני העבודה בישראל?

המקרה שלהלן עוסק בנתין זר מאפריקה, שהוכר כמבקש מקלט בישראל, והועסק לאורך תקופה ארוכה בתפקיד שוטף כלים באולם אירועים באור יהודה. לאורך כ-8 חודשים, הועסק העובד בתנאי פרך, שכללו 14 שעות עבודה ביום, 6 ימים בשבוע.

כל זאת עד שאתרע מזלו, ובמהלך העסקתו סבל מחתך עמוק בידו, אשר כתוצאה ממנו איבד את מקום עבודתו, ולא הצליח לאתר מקום עבודה חדש לאורך תקופה ארוכה. בניגוד לעובדים אחרים, אשר במקרה כזה היו פשוט "משלימים עם רוע הגזירה", וסופגים את חוסר הצדק, בחר העובד שלא לשתוק, ופנה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בדרישה לקבלת פיצויים כספיים ממעסיקו.

במסגרת תביעתו, פירט העובד את תנאי העבודה הקשים שהתקיימו לאורך כל תקופת עבודתו, וכן עמד על כך שהמעסיק, אשר לאורך כל תקופת העסקתו לא הכיר בו רשמית כעובד ולא הנפיק לו תלושי שכר מסודרים, יכיר בו באופן רשמי כעובד, ומשכך יחויב בתשלום מלא בגין שעות נוספות, פדיון ימי חופשה, פיצוי בגין אי הודעה מוקדמת טרם פיטורין, וכן דמי פגיעה בגין התאונה.

בתגובה, המעסיק טען כי לאורך כל תקופת עבודתו, העובד מעולם לא ביקש כי יונפקו לו תלושי שכר, ומשכך המעסיק הניח כי ההסדר, לפיו לא קיימים בין העובד והמעסיק יחסי עבודה רשמיים, מקובל גם על העובד. עוד הוסיף המעסיק, כי הצדדים מעולם לא חתמו על חוזה עבודה בכתב. משכך אין מדובר ביחסי עבודה רשמיים, ומשכך דין התביעה להידחות.

בית המשפט קבע – דיני העבודה חלים על כל עובד בישראל

בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, מיום 23/3/2014, קבע בית הדין כי חרף העובדה שלעובד לא הונפקו, לאורך כל תקופת עבודתו, תלושי שכר מהמעסיק, הרי שעדותו של העובד עצמו, וכן עדות תומכת מצד עובד נוסף באולם האירועים, אכן מוכיחות כי בין העובד והמעסיק שררו בפועל יחסי עבודה לכל דבר, גם אם לא מבחינה פורמאלית. בשל כך, פסק בית הדין כי דיני העבודה אכן חלים במקרה הנזכר למעלה.

לאחר מכן, בחן בית הדין את סעיפי התביעה השונים, אחד לאחד, וזאת בהתאם לעקרונות הדין הישראלי, ופסק לעובד פיצויים בסעיפים הבאים:

בגין אי תשלום שעות נוספות – נפסקו לזכות העובד 11,200 שקלים.

בגין אי ניהול רישום חופשות מסודר – נפסקו לזכות העובד 1,232 שקלים.

בגין אי קבלת תלושי שכר מסודרים – נפסקו לזכות העובד 20,000 שקלים.

בנוסף, נפסקו לזכות העובד 1,000 שקלים תשלום הוצאות משפט.

בסה"כ, זכה העובד לפיצויים בסכום כולל של כ-33,000 שקלים, סכום מכובד לכל הדעות.