בעבור מרבית האנשים, קיים שוני מהותי בין החלק הפנימי של הבית ובין הסביבה הציבורית הסובבת אותו. בעוד שכל אדם מבוגר מודע, במידה זו או אחרת, לסכנות הטמונות במרחב הציבורי, הרי שבעבור אותו האדם, הסביבה הביתית נתפסת מלכתחילה כ"אזור מפלט", המוגן מסכנות היום יום, ובו ניתן למצוא מנוחה ומרגוע לאחר יום עמל.
עם זאת, וכפי שאנשים רבים לומדים על בשרם מדי שנה, גם הסביבה הביתית טומנת בחובה סכנות רבות, כאשר אחד מהאזורים המועדים במיוחד לפורענות הוא גרם המדרגות המקשר בין הדירה עצמה לרחוב הסואן. בכל שנה ושנה, תאונות רבות מתרחשות באותו מתחם נקודתי, כאשר במקרים חמורים במיוחד, תאונה פתאומית, הגוררת נפילה במדרגות, עלולה אף לגרור נזק רפואי חמור ומתמשך לנפגע.
האם נפילה במדרגות הבית עשויה להיחשב כתאונת עבודה?
תאונת עבודה, בהתאם להגדרת החוק בישראל, הינה כל סוג של אירוע פתאומי אשר מתרחש על האדם במקום עבודתו, או לחילופין בשטח ציבורי בדרכו אל ומהעבודה. משמעות הדבר היא, שעל מנת להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה, וליהנות ממלוא הזכויות הרפואיות והכלכליות המוענקות לאלו מטעם גורמי המוסד לביטוח לאומי, הנפגע אינו נדרש להוכיח כי התאונה התרחשה אך במקום העבודה עצמו, כאשר גם תאונות שהתרחשו בדרכו לשם ומשם עשויות להיכלל בהגדרה זו.
השאלה העולה בהקשר זה, היא האם חדר המדרגות, הנכלל להלכה בשטח מקום המגורים, עשוי אף הוא להיכלל בהגדרה הרחבה של "הדרך אל או ממקום העבודה".
חשוב לציין בהקשר זה, כי ככלל, תאונות המתרחשות בבית מגוריו של הנפגע לא יוגדרו כתאונות עבודה, וזאת מאחר ובית המגורים אינו שטח ציבורי. משכך, השאלה היא בראש ובראשונה מהו המעמד החוקי של חדר המדרגות בהקשרנו זה, והאם זה מוגדר כחלק אינטגרלי מסביבת מגוריו של האדם, או לחילופין כשטח ציבורי, אשר תאונה המתרחשת בו עשויה להיות מוגדרת כתאונת עבודה.
מקרה לדוגמא – נפילה במדרגות הבית תוכר כתאונת עבודה
המקרה שלהלן עוסק בתושבת זיכרון יעקב, פיזיותרפיסטית במקצועה, אשר מחזיקה בקליניקה פרטית בסמיכות לדירת מגוריה, ואל הדירה והקליניקה מוביל גרם מדרגות יחיד. יום אחד, ובשעה שטיפסה בגרם המדרגות, נפלה הפיזיותרפיסטית במדרגות, וכתוצאה מכך סבלה מפציעה חמורה ברגלה אשר בגינה פנתה למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בה כנפגעת תאונת עבודה.
פנייה זו סורבה, שכן, לטענת גורמי המוסד לביטוח לאומי, התאונה התרחשה בחצר ביתה של הפיזיותרפיסטית, בגרם המדרגות הפרטי שבבעלותה, וטרם שהחלה בדרכה לעבודה. משכך, נטען כי אין מדובר בתאונת עבודה במקרה דנן.
בתגובה, פנתה הפיזיותרפיסטית לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, וזאת במטרה לערער על החלטת גורמי המוסד לביטוח לאומי בעניינה. לטענת הפיזיותרפיסטית, גרם המדרגות המדובר משמש הן כדרך הגישה לביתה והן כדרך הגישה לקליניקה הפרטית שברשותה. מסיבה זו, ומאחר ובעת התרחשות התאונה היא הייתה בדרכה לקליניקה הפרטית לצורך פגישה עם מטופל, הרי שמדובר בפועל בתאונה שהתרחשה בדרכה לעבודה, ומשכך בעילה להכיר בה כנפגעת תאונת עבודה לכל דבר ועניין.
לאחר שבחן את הסוגיה לעומקה, בחר בית הדין האזורי בחיפה לקבל את התביעה, ולהורות למוסד לביטוח לאומי להכיר בתובעת כנפגעת תאונת עבודה. בפסק הדין נקבע, כי גרם המדרגות, המדובר, אף שמוביל גם לביתה של התובעת, מוביל בו בזמן גם לקליניקה שבבעלותה. משכך, וככל שהנפילה התרחשה בדרכה לעבודתה בקליניקה, הרי שהנסיבות במקרה זה אכן מצדיקות בהכרה בנפילתה של התובעת במדרגות כתאונת עבודה, בדומה לכל תאונה אחרת המתרחשת בדרכו של עובד לעבודתו וממנה.
