עבודה בחקלאות או גננות – על הסכנות הכרוכות בעבודה מסוג זה

חקלאים וגננים חשופים למחלות מסוכנות שנגרמות כתוצאה מעבודתם וקירבתם הפיזית לאדמה, צמחיה, ובעלי חיים. בין היתר עלולים חקלאים להיפגע מצפדת (טטנוס), ממחלת "ריאות חקלאים", מאלרגיות שונות שנגרמות מרגישות דרכי הנשימה לתבואה,  וממחלת הסיליקוזיס.

מחלת צפדת (טטנוס)

מחלת הצפדת מופיעה ברשימת המחלות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע. מחלה זו נגרמת כתוצאה מגורמים ביולוגיים. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) קובעות בנושא זה:

"צפדת (טטנוס)"

"עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה".

תסמיני המחלה

צפדת (טטנוס) היא מחלה קטלנית הנגרמת מהשפעה של רעלן שמיוצר על ידי חיידק, ועלול לגרום גם למוות. החיידק דוגר בין 3 ימים עד כ- 3.5 שבועות. בחיידק נדבקים כתוצאה מפצעים מזוהמים, חתכים, או דקירות. סימני המחלה הם התכווצויות של הלסת, קושי בבליעה, התכווצות שרירי הבטן, התכווצויות חזקות מאוד ועווית עד כדי היווצרות של  קרעים בשרירים, סכנה לשברים, עליית חום, הזעה, ודופק מהיר.

החיידק גורם לשרירי הגוף להתעוות כתוצאה מהחומרים שהוא מפריש. אי טיפול במחלה במועד, עלול לגרום לפרכוסים, דום נשימה ונוקשות. ההחלמה מהמחלה אורכת מספר חודשים. עובדים שיש להם סיכון לחלות במחלה הם עובדי חקלאות, גננים, עובדים שמטפלים בבעלי חיים, עובדי מעבדה וכו'.

נבגי החיידק מצויים בסביבה חקלאית טבעית, באבק, ברירית או בהפרשות של בעלי חיים ובאדמה, בגללי סוסים, כבשים ובקר בהמות, באזורים של אקלים לח וקרקע אורגנית עשירה, וכן בסביבה שיש בה חפצים עם חלודה.

מגוון טיפולים

מי שלא חוסן נגד המחלה יקבל תמיכה בהנשמות, הרפיית שרירים או חיסון נגד הרעלנים המופרשים. הטיפול הוא על ידי זריקת דחף, חיטוי ותרופות אנטיביוטיות, נוגדנים, אמצעים כירורגיים להורדת רקמה שהיא נגועה וכולי. ניתן למנוע מראש את המחלה על ידי חיסון אנטי טטנוס – חיסון פעיל טוקסואיד, שיוצר נוגדנים נגד רעלני החיידק.

זכויות חולי טטנוס

טטנוס – מחלת מקצוע שמוכרת בביטוח לאומי. מי שנפגע מהמחלה ומוכיח את הקשר בין המחלה לבין עבודתו,  יקבל פיצויים מהביטוח הלאומי על אי יכולתו להמשיך ולהשתכר ולעבוד בעבודתו, או בעבודה אחרת לאחר שנפגע.

זכות נוספת היא לקבלת טיפולים רפואיים ללא תשלום. מי שהפך לנכה, יקבל קיצבה או מענק. עובד שהוא שכיר שמבוטח בביטוח לאומי, זכאי לפיצויים, דמי פגיעה, שיקום וכולי.

מחלת הסיליקוזיס ופגיעה בריאות

המחלה נגרמת מגורם כימי, כתוצאה מחשיפה לאבק סיליקה גבישית שנמצאת בסלעים, בחול, ובמחצבים. האבק שוקע בריאות, וגורם לקושי בנשימה, וכשל בתפקודי הריאות. המחלה  נפוצה בין היתר בעובדים בעבודת חקלאות שמתבצעת בסביבה מאובקת.

תסמיני המחלה

המחלה דומה בשלביה הראשונים לדלקת ריאות. עם הזמן הרקמה של הראות מצטלקת והנזק בלתי הפיך. החולה סובל משיעול, קוצר נשימה, חום, פגיעה בתפקודי ריאות, החלשות המערכת החיסונית, חוסר תיאבון, חולשה וכאבים.

מחלת "ריאות חקלאים"

מחלת נוספת שעלולה לפגוע בחקלאים ואיכרים שבאים במגע עם ערימות קש או שחת. מחלת "ריאות חקלאים" או "ריאות איכרים" היא סוג של דלקת ריאות שפוגעת בנאדיות של הריאה (שם מתרחש חילוף הגזים) וכתוצאה מכך בתפקודי הריאות. המחלה היא למעשה רגישות אשר נגרמת כתוצאה משאיפת אבק של חציר, אבק אורגני, עובש מנבגים חקלאיים המצויים על ערימות קש, שאיפת חלקיקי צמחיה, פטריות, חיידקים, ותערובות.

כמו כן המחלה יכולה להפוך לדלקת כרונית. מדובר בדלקות כרוניות ללא נמק. הטיפול מצריך תרופות והימנעות מחשיפה לאלמנטים המזיקים.

זכויות הנפגעים במחלת הסיליקוזיס או במחלת "ריאות חקלאים"

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) מכירות במחלת הסיליקוזיס כמחלת מקצוע. וכך קובעות התקנות:

"סיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה"    "עובדים החשופים לאבק סיליקטים".

ומחלת ריאות חקלאים כאמור מוכרת בתקנות הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע שפוגעת בחקלאים ועובדי אדמה

"ריאות חקלאים" – "עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים"

כאשר מוכח קשר סיבתי, בין המחלה והעבודה, והמחלה הוכרה כמחלת מקצוע על ידי הביטוח הלאומי, ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת פיצויים או קצבה. לנפגע ייקבעו אחוזי נכות בוועדה הרפואית, ינתן כיסוי עבור טיפולים רפואיים, דמי פגיעה עד 3 חודשים, גמלה לנכים נזקקים, קצבת נכות, שיקום, אפשרות להיוון הקיצבה, גמלת תלויים.

ככלל, יש להקפיד על נוהלי בטיחות קפדניים,  והמעביד צריך לעשות שימוש בטכנולוגיות לפיזור אבק, ולתת לעובדיו ציוד מיגון אישי.