מהן זכויות צוללנים שחלו במחלות עקב עיסוקם?

צוללנים חשופים למחלות מסוכנות רבות שנגרמות בעיקר כתוצאה משינויים בלחץ האטמוספרי, שהייה באוויר דחוס, מחסור בחמצן, ופגיעה מארס של יצוריים תת ימיים.

דקומפרסיה (מחלת קייסון/מחלת האמודאים)

דקומפרסיה היא מחלה מסוכנת אליה נחשפים אנשים ששוהים זמן רב באוויר דחוס ובלחץ אטמוספרי גבוה. המחלה מתרחשת כתוצאה משינויי ההתמוססות של גז החנקן בתוך רקמות הגוף באוויר דחוס, ובעלייה מהמעמקים כאשר מתרחש שינוי קיצוני בלחץ האטמוספרי. במקרה שהצוללן עולה על פני המים באופן לא מבוקר –עודף חנקן מרוכז שמצוי ברקמותיו לא מספיק להתפנות, ומשתחרר בלחץ בצורת בועיות, העלולות לחסום כלי דם ולמנוע אספקת חמצן.

הנפגע עלול לסבול מתחושת כאב במרפקים, פריחה, גרד, נימול, סחרחורות, טינטון באוזן ועוד. במצב מסכן חיים עלולה המחלה לגרום לאוטם בריאות, פגיעה בשיווי המשקל, פגיעה במערכת העצבים, שיתוקים, וחסימת כלי דם.

הטיפול כולל החייאה, החדרת נוזלים, חמצן, והעברה לתא לחץ.

דליפת אוויר מהראות לכלי הדם – תחסיף ריאתי

כאשר הצוללן נושם אויר כשהוא בעומקים, ועולה באופן לא מבוקר לפני המים – הלחץ האטמוספרי המופעל עליו מופחת, אולם נפח האוויר בריאותיו גדל והן עלולות להתנפח ויכולות להיקרע. כמו כן יכול להתרחש תסחיף מאחר והאוויר העודף בורח לכלי הדם.

מעיכה או התרחבות הסינוסים – פגיעות כתוצאה מהפרשי לחצים. בעומקי המים קיים לחץ אטמוספרי המשפיע על חללי האוויר בגוף האדם. שינוי בלחצים של המים משנה את נפח הגזים שמצויים בחללים סגורים בגוף כמו מערכות הסינוסים, הריאות וכולי. במקרה שהצוללן לא מבצע השוואת לחצים קיימת תופעה של מעיכה או התרחבות סינונים הגורמת לכאבים, לדימום, ולקרע בעור התוף.

נפח הגזים בריאות שגדל בעקבות עליה לא מבוקרת מהמעמקים, עלול לגרום לקרע בריאה, לגלישת אוויר מחלל הריאה אל מעטה הריאה, ולגרימת חזה אוויר ולאמפיזמה תת עורית כתוצאה מכך עלול להיגרם שיתוק, אובדן הכרה, תעוקת חזה או אוטם בשריר הלב.

הרעלת חמצן

תופעה זו מתרחשת כתוצאה מעליית לחץ של החמצן בגוף בעומקים כאשר נפח הגזים קטן וריכוזם גדל. החמצן מגיע לריכוז גדול וגורם להרעלה במערכת העצבים ובמערכת הנשימה.

שכרון מעמקים (הרעלת חנקן)

ככל שצוללים עמוק יותר מופיעה תחושה של שכרון כתוצאה מהצטברות חנקן ברקמות, שסימניה צלצולים באוזניים, אופוריה, סחרחורת, פגיעה בשיקול הדעת ובמהירות התגובה.

תופעות נוספות מסוכנות בצלילה הן בין היתר:

נמק בעצמות או שיתוקים של מערכת העצבים;

עילפון מים רדודים שגורם לאבדן הכרה בשל הפרשי לחץ;

אובדן שליטה מוטורית בגלל מחסור בחמצן;

היפרונטילציה –נשימות רבות באופן מוגזם לפני צלילה חופשית, גורמות לחוסר בחמצן בהמשך, ולסכנת עילפון.

זכויות מי שנפגע בעבודתו במהלך צלילה

החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שהתרחשה במהלך העבודה ובעקבותיה במקום בו מתבצעת העבודה, בדרך לעבודה או מהעבודה. על כל פגיעה בעבודה יש לדווח למעסיק, ולדאוג לתיעוד רפואי. יש להגיש את הבקשה לקבלת זכויות רפואיות עד שנה ממועד הפגיעה ולשמור קבלות בגין הוצאות רפואיות כחלק מהבקשה להחזרי הוצאות.

תקנות הביטוח הלאומי מכירות במחלות של צוללנים כמחלות מקצוע כדלקמן :

"11)  מחלות צוללנים" , "צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס"

בהתאם לתקנות לביטוח לאומי, אחוזי הנכות שיקבעו לעובדים שנפגעו בעבודתם במסגרת צלילה יהיו בהתאם לפגיעות במערכות הגוף. מחלת קייסון לדוגמא, כמו שאר המחלות שעלולות לפגוע בצוללנים במסגרת עבודתם בתעשייה או בצבא ובשירותי הבטחון, נחשבת למחלת מקצוע, ומאפשרת לנפגע לקבל הטבות כספיות לאחר שהוכיח שהמחלה נגרמה כתוצאה מתנאי העבודה.

דמי פגיעה

העובד שחלה ונפגע ואינו יכול להמשיך בעבודתו או בעבודה אחרת, יקבל דמי פגיעה עבור 3 חודשים. דמי הפגיעה מהווים 75% מהשכר הרגיל של הנפגע.

קצבת נכות זמנית

קצבת נכות זמנית תינתן בסכום של 75% מהשכר הממוצע שקדם לפגיעה ב- 3 החודשים. קצבה זו תשולם לנפגע אם נקבעו לו אחוזי נכות זמניים.

קצבת נכות קבועה או מענק חד פעמי

אם בתוך 90 יום הנפגע עדיין נחשב לנכה עבודה, הוא יקבל מהביטוח הלאומי קצבת נכות לפי אחוזי הנכות שנקבעו לו, או מענק חד פעמי. אם נקבעו לנפגע פחות מ- 20% נכות הוא יקבל מביטוח לאומי מענק חד פעמי. אם נקבעו לו מעל 20% נכות לצמיתות יקבל קצבה חודשית עד גיל פרישה.

החזרי הוצאות

הנפגע יקבל גם החזרי הוצאות מהביטוח הלאומי שהוצאו עבור נסיעות לטיפולים, וכן הוצאות בגין טיפולים ואישפוזים שאינם בסל הבריאות.

שיקום

הנפגע יקבל שיקום רפואי הכולל מכשירים רפואיים, תרופות, טיפולים וכולי, וכן שיקום מקצועי בעת הצורך.

גמלת תלויים

גמלת תלויים תינתן על ידי הביטוח הלאומי לשאריו של העובד התלויים בו (בן הזוג וילדים עד גיל 18) אם חלילה נפטר.

נפגעי משרד הביטחון

מי נפגע מעבודתו במסגרת שירותו עבור כוחות הביטחון ואיבד מכושרו לעבוד, יוכל לפנות לקצין תגמולים ולוועדה רפואית שתקבע את שיעורי נכותו. אם אחוזי הנכות שיקבעו יעלו על עשרים אחוזים, תתאפשר קבלת קצבה חודשית קבועה.

כמו כן נכות של מעל 10% לצמיתות, תאפשר לנפגע שמשרד הביטחון הכיר בו, לקבל טיפולים רפואיים, תרופות, עזרה מצד שלישי, והנחה בתשלומי ארנונה.