מחלת מקצוע היא מחלה אשר חלה בה המבוטח השכיר עקב עבודתו אצל המעביד או מטעמו, או מחלה שחלה בה המבוטח העצמאי עקב העיסוק במשלח ידו. המחלה תוכר כ"מחלת מקצוע" אם היא רשומה ברשימת המחלות, שהיא רשימה סגורה, אשר מצוייות בתקנות הביטוח הלאומי.
מחלות מקצוע נפוצות הינן למשל בעיות גב שנגרמות מעבודה פיזית, או ירידה בכושר השמיעה אצל עובדים אשר חשופים במהלך עבודתם לרעש מזיק משך שעות רבות. בכדי שהמוסד לביטוח לאומי יכיר במחלתו של מבוטח, יש להוכיח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין התפתחות המחלה.
המוסד לביטוח לאומי יבחן את מלוא המסמכים הרפואיים של המבוטח מהעבר על מנת למצוא כי אכן המחלה קשורה בקשר ישיר לתנאי העבודה וכי אין היא קשורה לגילו או למצבו הרפואי קודם לעבודה. סוג נוסף של מחלות מקצוע הוא מחלות שנגרמות במנגנון של מיקרוטראומה.
אלו פגיעות זעירות חוזרות ונשנות אשר נגרמו לעובד במהלך עבודתו במשך השנים והתגבשו לכדי פגיעה קבועה. כלומר, עובד אשר במסגרת עבודתו עשה שימוש באיבר מסוים, ועם הזמן אותו איבר נשחק ונפגע, הוא יוכר כחולה ב"מחלת מקצוע".
סכנות מקצועיות לעובדי ניקיון
עובדי ניקיון הן אלו המועסקים בעבודות משק בית והן אל המועסקים בחברת ניקיון משרדים עוסקים בעבודה פיזית קשה ועושים שימוש בגופם, שעות רבות, תוך עשיית פעולות חוזרות ונשנות. עובדי הניקיון חשופים לסכנות רבות במהלך עבודתם, מעצם טבעם עובדים עם חומרי ניקיון, מנקים במקומות גבוהים ועמידה על הרגליים משך שעות רבות.
תנאי עבודה אלו עלולים לגרום למחלות מקצוע שונות, ומכאן החשיבות של עבודה נכונה ושימוש בעזרי עבודה כגון : כפפות, נעליים נוחות והפסקות.
בעייתיות בהוכחת פציעות ומחלות
לפני מספר שנים הגיעה תביעתה של עובדת ניקיון אשר תבעה את המוסד לביטוח לאומי וביקשה להכיר בבעיות שנגרמו לה בפרק ידיה, ושאובחנו כתסמונת שורש כף היד (תסמונת התעלה הקרפלית) כמחלת מקצוע במנגנון של מיקרוטראומה. לטענת עובדת הניקיון, במהלך העבודה היא עשתה שימוש רב בידיה, היא עבדה שישה ימים בשבוע במשך חמש וחצי שעות מדי יום.
עבודתה כללה ניקיון כיתות, פרוזדורים ושירותים בבתי ספר. היא ביצעה פעולות סחיטה מספר רב של פעמים במשך היום, ללא כפפות, תוך מגע עם מים קרים. בית הדין האזורי לעבודה מינה מומחה רפואי אשר בדק את התובעת וקבע לבסוף כי הוא אינו רואה קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לבין עבודתה. לדעתו, פעולת סחיטת הסמרטוטים אינה גורמת לתנוחה קיצונית של שורש כף היד וגם אם כן, אז לחלקי שניה בלבד, ועל כן פעולה זו אינה יכולה לגרום לתסמונת שורש כף היד. על יסוד חוות דעתו של הרופא המומחה, נדחתה תביעתה של עובדת הניקיון.
תביעה נוספת של עובדת ניקיון ומשק בית הוגשה לבית הדין האזורי בעקבות אירוע בו עסקה התובעת בניקיון חלון אלומיניום גדול ולפתע חשה כאבים בגבה כאשר הרימה את החלון כדי להחזירו חזרה למקומו. התובעת טענה כי המדובר בתאונת עבודה או לחילופין במחלת מקצוע במנגנון של מיקרוטראומה, כלומר, מצב גבה של התובעת נוצר עקב תאונות זעירות אין סופיות בגבה שאירע כתוצאה מפעולות חוזרות ונישנות במהלך עבודתה ובעיקר פעולת שטיפת רצפות.
בית הדין האוזרי קבע במקרה זה כי הוא לא מצא שהתובעת ביצעה שורה של תנועות חוזרות ונישנות. התובעת, על פי בית הדין, ביצעה מגוון רחב של מטלות, כאשר כל אחת דורשת פעולה אחרת. עם לעניין שטיפת הרצפות, קובע בית הדין, כי סביר להניח שהתובעת ביצעה עבודות ניקיון גם בביתה שלה, ועל כן עולה הקושי לבודד את השפעת הפעולות השפעתה במסגרת עבודתה מהפעולות שעשתה במסגרת עבודתה. אשר על כן, מחליט בית הדין לדחות את תביעתה.
ראו גם:
מהם דמי/ימי מחלה? – עובדים במשק הישראלי זכאים לתשלום בעד 18 ימי מחלה
