החוק המסדיר את נושא העסקת נשים והעסקתן בתקופת הריונה ולאחריו הוא חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954, החוק עבר שינויים רבים במהלך השנים שהתאימו אותו למצב הקיים כיום בו נשים רבות מעורבות בשוק העבודה בין עם במשרה מלאה ובין עם במשרה חלקית.
חובת הודעה למעביד: מהחודש החמישי להריון
מרגע ההודעה המעסיק לא יעסיק את האישה בשעות נוספות, במנוחה השבועית וכך גם בנוגע לעבודת לילה אם האישה הודיעה בכתב כי אינה מסכימה לעבוד עבודת לילה. סעיף 10(ב) מצמצם את האיסור של העסקת נשים לאחר החודש החמישי בשעות ומתנה את העסקתן בהסכמה בכתב של האישה לעבוד בשעות נוספות ובמסירת אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד וגינקולוגיה הקובע כי אין מניעה כי האישה תעבוד בשעות נוספות או במנוחה השבועית וכי הדבר לא יפגע בה ובהריונה.
סעיף 7 לחוק עבודת נשים מסדיר את נושא ההיעדרויות נשים מהעבודה – היעדרות מוצדקת של עובדות במהלך ההריון לצורך בדיקות רפואיות. עובדת המועסקת בשבוע עבודה מלא ויותר מארבע שעות עבודה ביום רשאית להיעדר עד 40 שעות במשך כל תקופת ההיריון מבלי שתנוכה ההיעדרות משכרה לצורך בדיקות רפואיות שגרתיות בנוגע להריון.
עובדת המועסקת בשבוע עבודה מלא אך עובדת פחות מארבע שעות ביום רשאית להיעדר עד 20 שעות במהלך כל תקופת ההריון לצורך בדיקות רפואיות שגרתיות הנוגעות להריון מבלי שההיעדרויות ינוכו ממשכורתה.
היעדרות במהלך ההריון בגין מחלה שאיננה שמירת הריון
עובדת רשאית להיעדר בתקופת ההריון באישורו של רופא שקבע כי מצבה הרפואי בעקבות ההריון מחייב ההיעדרות שכזו. מרגע שההיעדרות אושרה על ידי רופא דינה כדין היעדרות בגין מחלה.
גמלת שמירת הריון
סעיף 59 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 קובע כי עובדת הנאלצת להפסיק את עבודה עקב מצב רפואי המסכן אותה או את הריונה תהייה זכאית לגמלת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי, בתנאי שתעמוד בתנאים הבאים:
1. מדובר בתושבת ישראל אשר ביום בו הפסיקה לעבוד עקב מצבה הרפואי המסכן אותה או את עוברה הייתה שכירה או עצמאית אשר שולמו בעדה דמי ביטוח לאומי של לפחות 6 חודשים מתוך 14 החודשים האחרונים שקדמו ליום בו הפסיקה את עבודתה והחלה את שמירת ההריון.
2. רופא נשים מומחה אישר באמצעות טופס מיוחד של הביטוח הלאומי כי העובדת מחויבת להישאר בשמירת הריון לפחות 30 ימים ברציפות וכי אינה מקבלת תשלום בגין שמירת ההריון מגוף אחר.
3. את התביעה לגמלת שמירת הריון יש להגיש תוך שנה מתום התקופה ולצרף לתביעה את האישור להיעדרות שניתן על ידי הרופא המטפל. כאשר התשלום יועבר ישירות לחשבון הבנק של התובעת.
הגבלת פיטורין במהלך ההריון
סעיף 9 לחוק העסקת נשים אוסר על מעביד לפטר עובדת במהלך הריונה אם העובדת מועסקת במקום העבודה לפחות חצי שנה. החוק חל גם על נשים במשרות זמניות או נשים העובדות מכוח עבודה לתקופה קצובה. אם מדובר בעובדת קבלן גם הפסקת עבודה זמנית תחשב לפיטורים אסורים.
אם בכל זאת רוצה מעסיק לפטר עובדת במהלך הריונה עליו לפנות למשרד התמ"ת בבקשה מפורטת בנוגע לפיטורין. פיטורין שכאלו יאושרו רק עם סיבת הפיטורין אינה קשורה לנושא ההיריון. פיטורין שלא בהיתר אינם תקפים והעובדת תמשיך להיחשב כמועסקת במקום עבודה ואילו המעסיק צפוי לקנסות ואף למאסר. כמו כן במהלך ההריון לא ניתן לפגוע בהיקף המשרה של המועסקת אלא באישור משרד התמ"ת.
ראו גם:
