על מנת להבין מה הן זכויות נפגעי תאונות עבודה, יש להבין, תחילה, מה היא תאונת עבודה. על פי ההגדרה החוקית היבשה, פגיעת עבודה הינה תאונת עבודה או מחלה שארעו במהלך ובעקבות אותה עבודה. בתי הדין לענייני עבודה עסקו רבות בניתוח ההגדרה החוקית האמורה והרחיבו את תחולותיה, זאת לאור ההבנה כי יש להגן על זכויות נפגעי תאונות עבודה. רק לשם הדוגמא, נקבע בפסיקה כי כאשר עובד שכיר חווה תאונה במקום שבו הוא נוהג לסעוד את סעודת הצהריים, תיחשב התאונה כתאונת עבודה המזכה את העובד בדמי פגיעה בגינה.
יש לציין כי גם אם התאונה מתרחשת בדרך ממקום עבודה לאותו מקום ולהיפך, בית המשפט יכיר בתאונה כתאונת עבודה, על כל הנובע מכך, כאמור לעיל.
הנה כי כן, מן האמור לעיל אנו למדים כי התנאי הבסיסי והראשון בו יש לעמוד כדי לממש זכויות נפגעי תאונות עבודה, הינו שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בתאונה כתאונת עבודה. כך, עובד עצמאי אשר סבור כי ארעה לו פגיעה בעבודה, אשר בעקבותה הוא אינו מסוגל לעבוד תקופה מסויימת, צריך למסור למעסיקו טופס תביעה לתשלום דמי הפגיעה (אותו ניתן למצוא בכל מוסדות הביטוח הלאומי ובאתרי האינטרנט השונים העוסקים במימוש זכויות נפגעי תאונות עבודה), על מנת שיאשר את פרטי התאונה ויציין את התקופה בגינה נדרשים התגמולים (באופן טבעי, כאשר עסקינן בעובד עצמאי אין כל צורך באישור המעסיק). אל טופס התביעה יש לצרף, בין היתר, טופס ויתור סודיות רפואית חתום על ידי התובע ובמידה שעסקינן בתאונת דרכים, על התובע לצרף כנספח את דו"ח התאונה המשטרתי, העתק התביעה לחברה המבטחת וצילום פוליסת הביטוח.
בהקשר זה חשוב להבהיר כי גם עובדים עצמאיים, תושבי ישראל, אשר נפגעו במסגרת עבודתם מחוץ לגבולות ישראל, זכאים בנסיבות מסויימות לפעול למימוש זכויות נפגעי תאונות עבודה, קל וחומר כאשר מדובר בעובד שכיר שנשלח לעבוד בחוץ לארץ מטעם מעסיקו, עימו הוא קשור בהסכם שנערך בישראל.
לאחר קבלת המסמכים האמורים, יחליט המוסד לביטוח לאומי האם יש לקבל את תביעת המבוטח ולהכיר בו כנפגע עבודה. במידה והוכר העובד כנפגע עבודה, מלבד קבלת דמי הפגיעה לתקופה בה נעדר מעבודתו, הוא אף יהא זכאי לקבל טיפול רפואי ללא כל תשלום מצידו וזאת מכוח זכויות נפגעי תאונות עבודה המעוגנות בחוק הביטוח הלאומי. זאת ועוד, הטיפול הרפואי שיקבל הנפגע יינתן לו לכל אורך הזמן שאותה פגיעת העבודה דורשת מתן טיפול רפואי. טיפול רפואי זה כולל את אישפוזו של העובד, כמו גם ניתוחים ובדיקות רפואיות שעבר, תרופות שנרשמו לו בעקבות תאונת העבודה וכל טיפול נוסף הדרוש להחלמתו, ריפיו ושיקומו הרפואי.
יתר על כן, קיימים מקרי קצה בהם גורמת הפגיעה בעבודה למותו של העובד. נשאלת השאלה האם וכיצד ניתן יהיה לממש זכויות נפגעי תאונות עבודה שמצאו את מותם, כאמור. החוק נותן מענה גם לשאלה זו, בקובעו כי בני משפחתו התלויים (בדרך כלל בן הזוג האלמן והילדים אך במקרים מסויימים גם אחים, הורים או סבים וסבתות שהמנוח נהג לדאוג לפרנסתם) יהיו זכאים לקבל, בנסיבות מסויימות, גמלת תלויים. סכומי הגמלה החדשית שיקבלו התלויים מחושבים בהתאם להכנסתו של המנוח לפני פטירתו ותוך התחשבות באחוזי קצבת נכות מעבודה המשולמים לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות מלאה (ברמה של מאה אחוזים).
הנה כי כן, לאור האמור לעיל, בנקל ניתן להגיע למסקנה כי החוק, בצוותא עם מערכת המשפט, עושים כל שביכולתם על מנת לשמור על זכויות נפגעי תאונות עבודה ולדאוג לפרנסתם בעיתות בהן תאונת העבודה אינה מאפשרת להם לעשות זאת בעצמם.
בכל מקרה מומלץ להתייעץ או לשכור את שירותיו של עורך דין תאונות עבודה על מנת להבטיח מיצוי מלא של הזכויות הקבועות בחוק.
מאמרים נוספים בנושא:
המוסד לבטיחות וגהות
זכויות מתנדבים ללא תשלום