דמי פגיעה ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי מציע לעובדים שנפגעו בתאונות עבודה מסלול מהיר לקבלת פיצויים מסוימים עבור ימי העבודה שאבדו בשל הפגיעה. פיצויים אלו מכונים בביטוח הלאומי "דמי פגיעה". הרעיון העומד בבסיס דמי הפגיעה הוא למנוע מהעובד, אשר מבוטח בביטוח הלאומי, את הנזק הכלכלי הכרוך באובדן ימי עבודה. את הפיצויים הללו זכאי לקבל כל שכיר, אך גם עצמאיים, היות שאף הם מבוטחים בביטוח הלאומי. חשוב להדגיש כי קיים הבדל בין קבלת "דמי הפגיעה", אשר מהווים פיצוי זמני וחלקי, לקצבת הנכות הקבועה אשר לה זכאי מי שנגרם לו נזק בלתי הפיך.

מהם התנאים לקבלת "דמי פגיעה"

מכיוון שכל עובד המועסק כחוק מבוטח בביטוח לאומי והתכלית של תשלום דמי הפגיעה היא סוציאלית, אין צורך בהוכחת נתונים רבים כדי להיות זכאי לפיצויים אלו. התנאים היחידים הם אישור מרופא מטפל כי בשל תאונת עבודה לא יוכל העובד לעבוד לתקופה מסוימת, וכי בפועל העובד לא ילך לעבודה בתקופה זו. ברוב המקרים, אישור הרופא וההיעדרות בפועל מהעבודה די בהם כדי להקים את הזכאות לדמי הפגיעה.

תאונת עבודה היא כל תאונה שארעה במסגרת העבודה. ההגדרה לתאונה שכזאת לא מוגבלת רק לתאונות שנגרמו בשל ביצוע פעילות הכרוכה בתפקיד, אלא גם לתאונות דרכים ופגיעות אחרות שהתרחשו בדרך אל מקום העבודה או בחזרה לביתו של העובד. בנוסף, פגיעה של העובד בנסיבות בהן הוא פועל מטעם המעביד או במסגרת תפקידו (שליחויות, פגישות מחוץ למקום העבודה וכדומה), כולן מוגדרות כתאונות עבודה.

על עובד שנפגע ועומד בתנאים האמורים להגיש לביטוח הלאומי טופס "תביעה לתשלום דמי פגיעה". לתביעה זו יש לצרף חוות דעת של הרופא המטפל, המאשרת כי העובד אינו מסוגל לעבוד, וכן פירוט אודות הפגיעה שארעה, ומתי חדל העובד לעבוד בשל הנזק שנגרם לו.

מכיוון שמדובר בהליך שעוסק בנושאים רפואיים, על העובד לצרף לתביעתו טופס ויתור על סודיות רפואית. אם מדובר בעובד שכיר, עליו לצרף לתביעה גם אישור של המעביד בדבר הפגיעה ובדבר גובה שכרו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. יצוין כי הביטוח הלאומי קבע כי יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מהיום בו ארעה הפגיעה שמונעת מהעובד לעבוד.

מה גובה הפיצויים?

עובד שיעמוד בתנאים שלעיל, יהיה זכאי לדמי פגיעה בגובה של 75% אחוז מהשכר שבגינו הוא שילם את דמי הביטוח הלאומי בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. אולם, לא ישולמו דמי פגיעה של יותר מ-1,032 ₪ ליום, ומשך קבלת הפיצוי מוגבל ל-13 שבועות (91 ימים). בנוסף, מדובר בפיצויי ברוטו, אשר ממנו ינכו תשלומים שונים, ממש כאילו היה שכר עבודה.

לתשלום פיצויים אלו נקבעו מספר תנאים טכניים נוספים – ראשית, עבור יום הפגיעה עצמו לא ישלם הביטוח הלאומי "דמי פגיעה". במקומם, ישלם המעביד את השכר לעובד. המוסד לביטוח הלאומי ישלם את הפיצויים עבור שני ימי הפגיעה הראשונים רק לעובד שלא עבד תקופה של למעלה מ-12 ימים. כמו-כן, אף שדמי הפגיעה ישולמו לעובד במלואם על-ידי הביטוח הלאומי, בפועל הביטוח הלאומי יגבה מהמעביד את הסכומים ששילם לעובד עבור 12 ימים הפגיעה הראשונים.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

במקרה שבו אכן מדובר בתאונת עבודה שמנעה מהעובד להמשיך ולעבוד בתפקידו, אין סיבה שהוא לא יצא זכאי לקבלת דמי הפגיעה. עובד שתביעתו נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או שאינו מרוצה מקביעה אחרת, רשאי להשיג על כך בפני בית הדין האזורי לעבודה. למרות שההליך מכונה על-ידי המוסד לביטוח לאומי "ערעור", בפועל מדובר בתביעה. על העובד להגיש תובענה לבית הדין, בה יוכיח כי הוא זכאי לקבל את דמי הפגיעה בהתאם לתנאי שפורטו לעיל.

למידע נוסף: זכויות נפגעי תאונות עבודה